הולכים להתחסן או מסויגים?

**איל מ** · 04-01-21, 18:41

כשאתה מתחסן בראשון אתה קובע תור לשני.
כרגע המדיניות היא לשמור לחיסון שני.
המדיניות הזאת עלולה להשתנות, וזה גם נאמר ע"י ראשי משרד הבריאות.

**ד ו ר ו ן** · 04-01-21, 19:22

נכתב במקור על ידי נמרוד

האם התרופה יעילה לאוכלוסיות נוספות מעבר לאלו שנבדקו במקור? היא יעלה למחלות נוספות?

וככה הויאגרה עברה שינוי ייעוד..

**asafk** · 04-01-21, 19:27

תפסיקו להתחסן!!!
הרסתם לי את הבריאות!!
ואם אתם באים להתחסן - לא בכיכר רבין. ואם כן אז תבואו באוטובוס. למה לבוא באוטו? רבאק... מאז פרוץ הקורונה עד היום לא היתה בעיית חניה. היום - כמו חמישי בערב בימי טרום הקורונה. זוועה החיסונים האלה.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

**boaz avrahami** · 04-01-21, 19:31

וואללה, באמת נראה דומה לטנדר שלך בדרך מחניון גולדה לכיכר...

**polar bear** · 04-01-21, 22:01

נכתב במקור על ידי זוהר לב

אנחנו יצורים אמוציונלים. רוב ההחלטות הרות הגורל שאנו מקבלים בחיינו הן בעיקר אמוציונליות. לאן להתגייס, מה ללמוד, עם מי להתחתן אם בכלל? כמה ילדים להביא, טיול במדבר עם גיפים..... אמוציונלי או שכלתני? תענה אתה.

ושאלה נוספת בענין המדובר. אכן ,החיסון יעיל. אבל האם אתה יודע לספר לי על השפעות ארוכות הטווח של החיסון? ....לא, כי איש לא יודע. מניחים שיהיה בסדר על סמך תגובות הנסיינים בחצי שנה האחרונה, אז על מה אתה מדבר? איזו עובדה מדעית אתה נותן כתשובה למי שחושש מהבאות בעוד שנה, חמש, עשר שנים?

אני עונה - משתדל להיות שכלתני בדברים רציניים . למשל - אין לי סברבן. למרות שריגשית אני ממש חיב אחד. באמת.

נראה לי שהFDA לא מניח שיהיה בסדר { וגם לא המקבילה הבריטית } . עד כמה שאני מבין יש יכולת לצפות בסבירות גבוה תופעות לוואי של חיסון. אבל בהחלט מסכים שזו עקב האכילס היחידה בסיפור הזה.

ההנחה שמי שלא בקבוצת סיכון בטוח נראת לי הנחה חסרת אחריות. כאשר כבר ידוע שהנוגדנים לא נשארים מעל 6 חודשים במקרה הטוב. ולפעמים אפילו לא יום אחד. ובחלק מהמקרים בכלל אין זכרון חיסוני כלשהו . וכן ידוע על תופעות לוואי שלוקח להן זמן לעבור { מכיר מיד ראשונה שני מקרים של נשים צעירות שלא חזרו לעצמן כבר חצי שנה אחרי החלמה } ואם אדם שאיננו בסיכון יחטוף קורונה בפרק זמן מספיק קצר פעם שניה - היא עלולה להיות קשה הרבה יותר. וזה מבלי להתיחס למוטציות .

לגבי המנה השניה - זו אחת הסיבות שהזדרזתי להתחסן ולא חיכיתי שיקראו לי.

**shmil** · 04-01-21, 23:49

תרשו לי לרגע לנסות להיות פרקטי:
רק בשבועיים האחרונים איבדתי שני חברים לסבוכי הקורונה:

בת כיתה וחברה שלי שנקברה אמש, לאחר ששלושה חודשים של מאבק (מוצלח) במחלה.
חבר שלי שקצת מבוגר ממני, לפני שבוע, לאחר שלושה חודשים של מאבק קשה ולא מוצלח.

רק הסיכוי(ן) לחטוף את הקורונה, הוא לבד שווה את הסיכון שבחיסון.
חלאס, אין זנב. נגמרה הבדיחה.

**Asaf-a** · 05-01-21, 00:10

נכתב במקור על ידי איל מ

כשאתה מתחסן בראשון אתה קובע תור לשני.
כרגע המדיניות היא לשמור לחיסון שני.
המדיניות הזאת עלולה להשתנות, וזה גם נאמר ע"י ראשי משרד הבריאות.

לא תמיד
אם התחסנת במסגרת רבע שעת טרום סגירה happy hour של קורונה לפני שנזרקת לפח, לא קובעים לך תור ולא ניתן להזמין תור באפליקציה אם אינך מעל ל60, אבל אומרים לך לבוא עוד 3 שבועות עם הפתק ויהיה בסדר...

Sent from my SM-T580 using Tapatalk

**OFF-RoaD** · 05-01-21, 06:19

זה תלוי איפה התחסנת.

קופות החולים קובעות, ואז אתה בעצם עוקף בתור מי שבאמת מגיע לו (כי "מורידים מהמדף" מנת חיסון עבורך במקום להשתמש בה על זכאי).
בבתי החולים לא קובעים, ואז נותר לך רק לקוות שיהיה בסדר.

Sent from my SM-N960F using Tapatalk

**Asaf-a** · 05-01-21, 06:33

נכתב במקור על ידי OFF-RoaD

זה תלוי איפה התחסנת.

קופות החולים קובעות, ואז אתה בעצם עוקף בתור מי שבאמת מגיע לו (כי "מורידים מהמדף" מנת חיסון עבורך במקום להשתמש בה על זכאי).
בבתי החולים לא קובעים, ואז נותר לך רק לקוות שיהיה בסדר.

Sent from my SM-N960F using Tapatalk

זה המקרה גם כאשר אתה מתחסן במתחם קופת החולים של כללית, לפחות כך היה במקרה בכפר הידוע בשמו - אשדוד

Asaf-a
אסף.א

**שמעון.פ** · 05-01-21, 11:22

מישהו חכם אמר לי אתמול
"למה יש אנשים שחוששים מפרומיל האחוז שאולי יש בעיה בחיסון
ואף אחד לא חושש לסיכון היותר גדול של תאונה בנסיעה לחיסון?"

**danob** · 05-01-21, 11:52

נכתב במקור על ידי hadtomer

שאלה

1. אני לקוח של כללית. לא קיבלנו שום הודעות. זה מגיע מהקופה?

2. מה עם החיסון השני? אתה נכנס בעצם למאגר שמבטיח שתקבל את השני?

לא רלוונטי (למה לא התקשרת יא נקניק?) אבל אענה בכל זאת

1. לא. הגיע בקבוצת וואצאפ של ביה"ס. מרגע שהגעתי זה הופץ ע"י כל מי שהיה שם והתור גדל אקספוננציאלית. לי לקח 25 מהרגע שהגעתי עד שיצאתי הביתה, כולל המתנה של אחרי החיסון לוודא שלא נכנסתי להלם כלשהו

2. כן, בדרך החוצה קבעו לי את התור למנה השניה. אם זה יקרה אגלה ב-25/1

ליאור

**זוהר לב** · 05-01-21, 12:02

שמעון פ.

"פרומיל האחוז" מהיכן המספר זה? קרא את ההמשך ותבין את החשש של סתם פשוט עם כמוני שאינו חכם במיוחד.
מאות אלפי ילדים נפגעו. חלקם מהלך עדיין היום ביננו (על תותבות). גם מאיר אריאל כתב על זה את "אולה בבו" מתוך "עברנו את פרעה".

"חברת תרופות גרמנית קטנה בשם "כמי גרוננטל" (Chemie Grֳ¼nenthal), אשר פעלה בעיר שטולברג במערב גרמניה, יצרה את התרכובת הסינתטית של תלידומיד ב-1953 במסגרת מחקר לפיתוח שיטות זולות ליצור אנטיביוטיקה מפפטידים. לאחר פיתוח המולקולה, רשמה חברת התרופות פטנט על הפיתוח וקראה לו בשם תלידומיד. מיד אחר כך החלה החברה בחיפוש אחר מחלה שהתרופה החדשה עשויה לתרום לריפויה^[1].במהלך המחקר שבוצע על עכברים וחולדות מעבדה, לא הצליחו מדעני חברת גרוננטל להוכיח כל פעילות אנטיביוטית של התרופה, אך נמצא כי יש לה השפעה משככת כאבים. התרופה נוסתה במשך שלוש שנים ולא נמצאו לה תופעות לוואי. בחודש אוקטובר 1957 החלה החברה לשווק את התרופה בגרמניה, כתרופה ללא צורך במרשם רופא. התרופה שווקה בגרמניה תחת השם המסחרי "קונטרגן" (Contergan). קונטרגן הפכה לתרופה המועדפת כנגד בחילות בוקר אצל נשים בהריון^[2]. זכויות שימוש בפטנט נמכרו ליצרנים במדינות שונות והתרופה שווקה בבריטניה תחת השם "דיסטאוואל", בקנדה תחת השם "קדאבון", ובישראל תחת השם "תלין". שמות נוספים לתרופה כללו את "טלרגן", סטאליס" ו"תליתרון". התלידומיד אושר בישראל באפריל 1961 והאישור בוטל בדצמבר 1961. השימוש בתרופה בישראל היה מוגבל בגלל שהוא לא סופק בידי קופות החולים^[3]. פרופ' יוליוס קליברג טוען שהוא שכנע את משרד הבריאות לאסור את השימוש בתלידומיד בישראל וכך מנע מומים מולדים רבים^[4].

מום ברגליים של תינוק שנגרם כתוצאה משימוש בתלידומיד

פרוטזות שיוצרו בלונדון עבור ילדים שנולדו בשנות ה-60 עם גפיים קצרות בעקבות נטילת תלידומיד על ידי אימהותיהם במהלך הריונן

לאחר זמן מה החלו להתרבות לידות של תינוקות בעלי מומים קשים. רוב המומים היו בגפיים (פוקומליה) וכללו גפיים חסרים, קצרים ומעוותים, אך היו גם חסרי אוזניים ואיברים אחרים. לאחר הצלבת השפעות פוטנציאליות, קישרה קבוצת רופאים את התופעה לנטילת תרופת התלידומיד. ב-18 בנובמבר 1961 פרסם ד"ר ו. לנץ את ההשערה שהמומים המולדים הם תוצאה של נטילת "תרופת הרגעה חדשה" בחודשי ההריון הראשונים. תשעה ימים לאחר מכן הודיעה החברה בגרמניה על הפסקת הפצת התרופה בגרמניה וב-5 בדצמבר 1961 הופסקה הפצת התרופה בבריטניה. באותו חודש הופסק מכירת התלין בישראל^[3]. לנשים בהריון שנטלו את התלידומיד הומלץ לבצע הפלה מלאכותית^[5].

מויקיפדיה, תלידומיד.

**אומי5** · 05-01-21, 12:18

הרבה דברים קרו מאז והידע היום הרבה יותר רחב.
לכן הסיכון גם הרבה יותר קטן אם כי קיים.

אגב, כמעט על כל תרופה כתובה הסתייגות לגבי נשים בהריון.

Sent from my SM-N950F using Tapatalk

**שמעון.פ** · 05-01-21, 12:54

זוהר לב.
נכון, ב"פרומיל האחוז" נקטתי רק כדי להמחיש (ולא כמספר מדעי.)
את האבסורד של חשש קטן, זניח ובלתי מוכח של פגיעה מחיסונים
לעומת חוסר החשש מפגיעה מתאונות למרות היותן יותר נפוצות.

**ד ו ר ו ן** · 05-01-21, 13:01

נכתב במקור על ידי זוהר לב

שמעון פ.

"פרומיל האחוז" מהיכן המספר זה? קרא את ההמשך ותבין את החשש של סתם פשוט עם כמוני שאינו חכם במיוחד.
מאות אלפי ילדים נפגעו. חלקם מהלך עדיין היום ביננו (על תותבות). גם מאיר אריאל כתב על זה את "אולה בבו" מתוך "עברנו את פרעה".

"חברת תרופות גרמנית קטנה בשם "כמי גרוננטל" (Chemie Grֳ¼nenthal), אשר פעלה בעיר שטולברג במערב גרמניה, יצרה את התרכובת הסינתטית של תלידומיד ב-1953 במסגרת מחקר לפיתוח שיטות זולות ליצור אנטיביוטיקה מפפטידים. לאחר פיתוח המולקולה, רשמה חברת התרופות פטנט על הפיתוח וקראה לו בשם תלידומיד. מיד אחר כך החלה החברה בחיפוש אחר מחלה שהתרופה החדשה עשויה לתרום לריפויה^[1].במהלך המחקר שבוצע על עכברים וחולדות מעבדה, לא הצליחו מדעני חברת גרוננטל להוכיח כל פעילות אנטיביוטית של התרופה, אך נמצא כי יש לה השפעה משככת כאבים. התרופה נוסתה במשך שלוש שנים ולא נמצאו לה תופעות לוואי. בחודש אוקטובר 1957 החלה החברה לשווק את התרופה בגרמניה, כתרופה ללא צורך במרשם רופא. התרופה שווקה בגרמניה תחת השם המסחרי "קונטרגן" (Contergan). קונטרגן הפכה לתרופה המועדפת כנגד בחילות בוקר אצל נשים בהריון^[2]. זכויות שימוש בפטנט נמכרו ליצרנים במדינות שונות והתרופה שווקה בבריטניה תחת השם "דיסטאוואל", בקנדה תחת השם "קדאבון", ובישראל תחת השם "תלין". שמות נוספים לתרופה כללו את "טלרגן", סטאליס" ו"תליתרון". התלידומיד אושר בישראל באפריל 1961 והאישור בוטל בדצמבר 1961. השימוש בתרופה בישראל היה מוגבל בגלל שהוא לא סופק בידי קופות החולים^[3]. פרופ' יוליוס קליברג טוען שהוא שכנע את משרד הבריאות לאסור את השימוש בתלידומיד בישראל וכך מנע מומים מולדים רבים^[4].

מום ברגליים של תינוק שנגרם כתוצאה משימוש בתלידומיד

פרוטזות שיוצרו בלונדון עבור ילדים שנולדו בשנות ה-60 עם גפיים קצרות בעקבות נטילת תלידומיד על ידי אימהותיהם במהלך הריונן

לאחר זמן מה החלו להתרבות לידות של תינוקות בעלי מומים קשים. רוב המומים היו בגפיים (פוקומליה) וכללו גפיים חסרים, קצרים ומעוותים, אך היו גם חסרי אוזניים ואיברים אחרים. לאחר הצלבת השפעות פוטנציאליות, קישרה קבוצת רופאים את התופעה לנטילת תרופת התלידומיד. ב-18 בנובמבר 1961 פרסם ד"ר ו. לנץ את ההשערה שהמומים המולדים הם תוצאה של נטילת "תרופת הרגעה חדשה" בחודשי ההריון הראשונים. תשעה ימים לאחר מכן הודיעה החברה בגרמניה על הפסקת הפצת התרופה בגרמניה וב-5 בדצמבר 1961 הופסקה הפצת התרופה בבריטניה. באותו חודש הופסק מכירת התלין בישראל^[3]. לנשים בהריון שנטלו את התלידומיד הומלץ לבצע הפלה מלאכותית^[5].

מויקיפדיה, תלידומיד.

הכי טוב לערבב מין בשאינו מינו וליצור ממנו פחד.

אני רוצה להוסיף שפעם חשבו שעופרת טובה לבריאות ואיך יכול להיות שיצרו חיסון בטכנולוגיה חדשה (רק 10 שנים בשוק אבל איזה מחדל שכלל האנשים שלא בתחום לא ידעו עליה?), כשפעם צרכן עופרת כתרופה, ולמרות שאין לזה קשר לחיסון הנוכחי אני מ׳כפת לי עדיין שם את זה כמידע רקע לא קשור.

**assafy** · 05-01-21, 13:14

נכתב במקור על ידי זוהר לב

שמעון פ.

"פרומיל האחוז" מהיכן המספר זה? קרא את ההמשך ותבין את החשש של סתם פשוט עם כמוני שאינו חכם במיוחד.
מאות אלפי ילדים נפגעו. חלקם מהלך עדיין היום ביננו (על תותבות). גם מאיר אריאל כתב על זה את "אולה בבו" מתוך "עברנו את פרעה".

"חברת תרופות גרמנית קטנה בשם "כמי גרוננטל" (Chemie Grֳ¼nenthal), אשר פעלה בעיר שטולברג במערב גרמניה, יצרה את התרכובת הסינתטית של תלידומיד ב-1953 במסגרת מחקר לפיתוח שיטות זולות ליצור אנטיביוטיקה מפפטידים. לאחר פיתוח המולקולה, רשמה חברת התרופות פטנט על הפיתוח וקראה לו בשם תלידומיד. מיד אחר כך החלה החברה בחיפוש אחר מחלה שהתרופה החדשה עשויה לתרום לריפויה^[1].במהלך המחקר שבוצע על עכברים וחולדות מעבדה, לא הצליחו מדעני חברת גרוננטל להוכיח כל פעילות אנטיביוטית של התרופה, אך נמצא כי יש לה השפעה משככת כאבים. התרופה נוסתה במשך שלוש שנים ולא נמצאו לה תופעות לוואי. בחודש אוקטובר 1957 החלה החברה לשווק את התרופה בגרמניה, כתרופה ללא צורך במרשם רופא. התרופה שווקה בגרמניה תחת השם המסחרי "קונטרגן" (Contergan). קונטרגן הפכה לתרופה המועדפת כנגד בחילות בוקר אצל נשים בהריון^[2]. זכויות שימוש בפטנט נמכרו ליצרנים במדינות שונות והתרופה שווקה בבריטניה תחת השם "דיסטאוואל", בקנדה תחת השם "קדאבון", ובישראל תחת השם "תלין". שמות נוספים לתרופה כללו את "טלרגן", סטאליס" ו"תליתרון". התלידומיד אושר בישראל באפריל 1961 והאישור בוטל בדצמבר 1961. השימוש בתרופה בישראל היה מוגבל בגלל שהוא לא סופק בידי קופות החולים^[3]. פרופ' יוליוס קליברג טוען שהוא שכנע את משרד הבריאות לאסור את השימוש בתלידומיד בישראל וכך מנע מומים מולדים רבים^[4].

מום ברגליים של תינוק שנגרם כתוצאה משימוש בתלידומיד

פרוטזות שיוצרו בלונדון עבור ילדים שנולדו בשנות ה-60 עם גפיים קצרות בעקבות נטילת תלידומיד על ידי אימהותיהם במהלך הריונן

לאחר זמן מה החלו להתרבות לידות של תינוקות בעלי מומים קשים. רוב המומים היו בגפיים (פוקומליה) וכללו גפיים חסרים, קצרים ומעוותים, אך היו גם חסרי אוזניים ואיברים אחרים. לאחר הצלבת השפעות פוטנציאליות, קישרה קבוצת רופאים את התופעה לנטילת תרופת התלידומיד. ב-18 בנובמבר 1961 פרסם ד"ר ו. לנץ את ההשערה שהמומים המולדים הם תוצאה של נטילת "תרופת הרגעה חדשה" בחודשי ההריון הראשונים. תשעה ימים לאחר מכן הודיעה החברה בגרמניה על הפסקת הפצת התרופה בגרמניה וב-5 בדצמבר 1961 הופסקה הפצת התרופה בבריטניה. באותו חודש הופסק מכירת התלין בישראל^[3]. לנשים בהריון שנטלו את התלידומיד הומלץ לבצע הפלה מלאכותית^[5].

מויקיפדיה, תלידומיד.

1. מדובר בתרופה ולא החיסון. מנגנונים אחרים.
2. מאז שנות החמישים והשישים היתה התקדמות עצומה ברפואה ובהבנה של המנגנונים הביולוגיים.
3. כבר אז היו קולות (מקצועיים) שהתריעו שהניסויים לא מספקים ולכן לא אושרה לשימוש בארה"ב.
4. פגע רק בחודשיים הראשונים להתפתחות העובר. למעשה וריאציות של התרופה נמצאים היום כטיפול לסוגים מסויימים של סרטן.
5. בסופו של דבר הכל זה ניהול סיכונים.

Sent from my SM-G970F using Tapatalk

**זוהר לב** · 05-01-21, 13:15

שמעון,

זה תמיד כך. גם כשממלאים לוטו חושבים על הזכיה ולא על הסיכוי לעומת הסיכוי לפגיעה בתאונת דרכים. אצלנו (לא יודע מי זה "אצלנו" אבל שיהיה)אומרים שישנם ממילא סיכונים בלתי נמנעים בחיים אז למה להוסיף עוד?

אני חושב שאצל כולם ישנו חשש. חלקם אומרים חלקם לו. אבל כמו שכבר רשמתי שלמרות החשש האישי התחסנתי, כי מודע לסיכונים
המידיים הניצבים לפניי. ואוליי........ אם........... כשנגיע לגשר נחצה אותו.

אומי, הצטבר הרבה ידע וניסיון מאז.(שנות ה-50,60) אבל אל תשכח שאנו במרדף מתמיד אחרי נגיפים שהופכים אלימים יותר ויותר ולהערכתי גם קצב המוטציה שהם עוברים, הואץ. היה תמיד נכון להפתעות, מה שלמדת עד היום לא בהכרח מתאים לנגיף הבא.

חוץ מזה, אני מנסה להחזיר לכאן את הסקפטיות..... כדי שלאסף ק. תהיה חניה ליד הבית ולנמרוד יהיה סיכוי לקבל את החיסון, מוקדם יותר.

**זוהר לב** · 05-01-21, 13:27

אסף ודורון,

כל הסיפור הזה לא נוגע כלל לתרופה או חיסון כזה או אחר ולא שייך לנשים בהיריון או לנושאי גן הכוהנים או עולים מתימן......

מהות הסיפור הוא להצביע על כשל מערכתי שהתרחש בכמה מדינות בזיהוי איומים ממוצר חדש ששווק לשוק. זו הפואנטה בסיפור אם לא הבנתם.

אני לא בא להפחיד איש, רק אומר שגם מערכות סינון ובקרה הכי יעילות וקפדניות יכולות להכשל.

**nirs** · 05-01-21, 13:28

הבוקר הודיעו לי שאני שוב נדרש להיכנס לבידוד (כבר פעם שלישית ושוב בגלל סיבה לא מוצדקת).
אני מוכן לקחת את הסיכון (שלהערכתי קטן מאוד) ולהתחסן ולגמור כבר עם ה- ח$€ הזה..

Sent from my iPhone using Tapatalk

**אומי5** · 05-01-21, 13:32

אתה יודע שניתן לערער, כן ?

נושא: הולכים להתחסן או מסויגים?

כלי נושא

חיפוש נושאים

תגובה: הולכים להתחסן או מסויגים?

תגובה: הולכים להתחסן או מסויגים?

תגובה: הולכים להתחסן או מסויגים?