(תצלומים: אסף קציר)
לגלריה תמונות מלאה באיכות גבוהה לחצו כאן
קטעי וידאו בערוץ Youtube של ג'יפולוג
לפני שנצלול לעתיד הספורט המוטורי והסיכויים שלו לשרוד בישראל (אנחנו מקווים שיזכה גם "לפרוח") חשוב לזכור בשביל מה כולם נלחמים - ולדבר על מירוץ אשלים 2015 עצמו. שלוש הקפות של 40 ק"מ במסלול דיונות מדברי קלאסי הם שטח המחייה הטבעי של הטרופי טראק והבאגי'ז, ובעבר ארועים מסוג זה שהופקו על ידי באחה ישראל זכו להשתתפות מכובדת. ביום שישי האחרון על קו הזינוק התייצבו כ18 מתחרים בלבד מכל הקטגוריות, מה שמסביר איך כל מי שסיים זכה להניף גביע של מקום ראשון או שני.
בקטגורית T1-4X4 שהייתה היהלום שבכתר, התייצבו רק שי שמעוני וגדעון בן שמואל הבלתי נלאים בהאנטר-שברולט של צוות גתוס-כל גדר, ולצידם עידו שקל, דור העתיד בכלי הכחול שלא זכה לסיים. לכן כנראה הם לא נתנו בגז עד הסוף כמו שהם רגילים. שי שמעוני לא פורח בלי נוכחות המתחרים הנצחיים שלו, רז היימן, הלל סגל וגל שחם. המכונית החדשה של תום בריל עדיין לא בדיוק מוכנה, וכך נשאר שי לבד ושייט לסיום בזמן כולל של 1:28:25 שעות.
בקטגוריה T2 סיים את המרוץ דדי שפרונץ בלבד ב1:40:24 לאחר שמתחריו ניסים באבא ורועי שפירא נתקעו בשל עיכובים כאלו ואחרים ונמנע מהם לסיים את המרוץ. בקטגורית הבאגים הקלים - T1-2X4 אילן פטורי והנווט רן סיטון שיחקו אותה ב1:24:28 כשדני גולן חבר הפורום הוותיק בפער משמעותי אחריהם עם 1:40:08.
בקטגוריה טרופי טראק הבכירה הפציצו טל ווינברג ויוסי סימה על גבי באגי הצרעה הכתומה, כיום ללא עוררין הצוות והמכונית המהירים ביותר במדבר הישראלי, עם זמן של 1:16:01 - מהיר יותר מכל אופנוען, רייזרן או מכוניתן, ובכך לקחו את גביע אלוף האלופים.
ירון כהן ויואב שיטאי, צוות "זוהרון" סיימו ב1:25:30, בועד אלירן יפרח ואייל לביא פרשו עם תקלות טכניות. בלטו בחסרונם לירן סברוב ואייל אפרתי, צוות עידן הגז, וכמובן עדו כהן שנדמה שנוכחותו נדרשת כדי להכניס את כל המתחרים לתזזית.
בקטגורית T3 רוני פישמן היה המהיר ביותר על גבי RZR900 עם 1:28:51. דווקא כאן האכזבה הגדולה, זכורים לנו מרוצים של 12 ו15 רייזרים בתחרות פרועה ומלהיבה כשבראשם יובל שרון שתמיד מאיים גם על האוברול. האופנוען המהיר ביותר היה גב סלע הצעיר עם 1:22:49.
>>>כל סרטוני המרוץ בערוץ היוטיוב של ג'יפולוג, לחץ כאן לצפייה<<<
בסיכומו של דבר, המירוץ היה צל של מירוצי ההקפות באותו השטח אותם אנו זוכרים מלפני שלוש, ארבע וחמש שנים, וזה לא מפתיע, בהעדר רוב המשתתפים הבכירים. נדמה שרובם התייאשו, אפסנו את המכוניות או עברו להתחרות בחו"ל בלבד. גם העובדה שהמירוץ אורגן על ידי עמותת ספורטאי הראלי-רייד בהתנדבות ניכרת בשטח. הרצון הטוב ורוח ההתנדבות לא יכולים לכפר על חוסר הניסיון, יחסית לסטנדרטים אליהם הורגלנו בעבר על ידי חברות הפקת ספורט מוטורי כמו באחה-ישראל וקרוס קאונטרי.
דרור ברלי סיכם בדרכו הציורית, הצבעונית כמו גפילטע פיש קר, את תחושת היאוש של חובבי הספורט המוטורי בישראל. עם חלוף השנים, וההבטחות, והדפים החדשים ואירועים בודדים ומבודדים בפינות ארץ, שכל אחד מהם הוא "פיילוט", קשה שלא להתייאש ולהצטרף לדעה של דרור.
אבל מהעבר השני ישנם אנשים שלא התייאשו כל השנים, וחובה להוריד בפניהם את הכובע המטפורי. בראשם ניצן שקל, אלי שחר וויקו אסולין שהובילו את עמותת הראלי-רייד מיומה הראשון, לפני כתשע שנים. את המירוץ הזה הם ארגנו ממש, פיזית. רפי כהן היה זה שעבד קשה מכולם כך נדמה כמנהל המסלול, מישל גדז' על השיפוט ואיתם עוד קומץ של אנשים טובים, מתנדבים חסיני יאוש.
העיכובים שגרמו לאיחור הזינוק משעה 08:30 לשעה 11:30 היו רבים ומשונים ומכיוון שעקבנו אחריהם מקרוב - אסף צלמנו ישן בחורשה עם המתחרים - בואו נאמר שהאחריות מתחלקת על פני גורמים רבים, ואין טעם להצביע על גורם אחד. חשוב לדעתנו לשבת, לתחקר ולהפיק לקחים בלי לעסוק בהאשמות, כי יש לקחים רבים ובסופו של דבר הבעיות נפתרו ואין סיבה שבאירועים הבאים לא יפתרו מראש והמירוצים יצאו לדרך בזמן.
בסיום המירוץ תפסנו לשיחה את יוסי ניסן, ראש הראשות לנהיגה ספורטיבית, המושמץ לא מעט בתקופה האחרונה, ואת הגורם החדש והמעניין בתחום: ניצב בדימוס, ח"כ לשעבר דוד צור.
הציבור רוצה את הראש שלך, יוסי, כך אמרנו. יוסי ניסן יודע, ומספק הסברים לא מתחמקים למצב הספורט המוטורי. השורה התחתונה היא שדרוש היה סדר מחדש בים העמותות וההתאחדויות הנלחמות זו בזו ובממסד. כאן בדיוק נכנס דוד צור לתמונה בחודשים האחרונים - כל עמותות הארבע גלגלים נדרשו להתאחד תחת גוף אחד בלבד, התאחדות חדשה ובעלת מנהל תקין, שבראשה עומד צור, דמות ציבורית מסדר גודל שונה לגמרי ממה שהכרנו עד עכשיו, שלקח על עצמו בהתנדבות את האתגר. קשריו הטובים במשטרת ישראל יכולים רק לסייע, ומי שהכניע מחבלים ומשפחות פשע אמור לעשות סדר ולהשליט מרות על עסקני הספורט המוטורי המסוכסכים היסטורית.
ההתאחדות המסודרת מאפשרת את העברת התקציבים, והעברת התקציבים בסופו של דבר נדרשת על מנת לקיים ארועים בסטנדרטים הנדרשים על פי החוק. למירוץ ההקפות הנידון למשל, נדרש תקציב של 140,000 שקלים (אמבולנס, כבאית 4X4 ועשרות רבות של מאבטחים, מרשלים, ושוטרים בשכר, על מנת לשלוט על כל הצירים ולהפוך את מסלול המרוץ - 40 קילומטר של חולות - לסטרילי ובטוח). התקציב הגיע רובו ככולו מהרשות.
כדי לחזור ולהשקיע במכוניות, ברישיונות, להרים צוותי סיוע יקרים, הספורטאים המוטוריים חייבים לחזור להאמין בעמותות, בהתאחדות, ברשות. במובן מסויים, במדינת ישראל. חברות ההפקה המקצועיות חייבות גם הן לחזור לתמונה, כי די ברור שהמעמסה של הפקת אירוע אינה לחם חוקה של העמותה. ובשביל זה צריך שהעתיד יהיה ברור. יוסי ניסן מודע ללחץ הציבורי, ומבקש, מה שנקרא, לתת צ'אנס נוסף. לפתוח דף חדש. עמותת הראלי-רייד עובדת על המירוץ הבא, בעוד כחודשיים, ראלי מנוחה.
צ'אנס נוסף, אחרון? הפסימיים יגידו שאנחנו צפויים להתאכזב שוב. האופטימיים פשוט ימשיכו לעשות. כל אחד יכול לבחור צד. מה שבטוח הוא זה: מתוך היאוש לא יצמח ספורט מוטורי. מתוך העשייה - יש סיכוי שכן.
תפריט ראשי
ניווט לפי מותגי 4X4
פורום 4X4 הודעות אחרונות
הודעת מערכת