מבחן דרכים: סאנגיונג אקטיון ספורט 2013

הטנדר של סאנגיונג עבר מתיחת פנים. אם מישהו אי פעם היה זקוק למתיחת פנים, אלוהים יודע שאקטיון ספורט זה הרכב. אבל העיצוב אף פעם לא היה הסיפור אצל היצרן הקוריאני סאנגיונג, אלא התכלע'ס - תמורה טובה למחיר. איך הטנדר הקוריאני מתייצב בין היפנים הוותיקים והיקרים יותר משמעותית לבין המתחרים החדשים מסין? ביקשנו מדובי מילר, הספורטאי שבמערכת, לחוות דעה על סאנגיונג אקטיון ספורט.



(צילומים: מאי ארי-עם)

בכל רכב מתחילים מהעיצוב, ועל אחת כמה וכמה הרכבים בעלי העיצוב השנוי במחלוקת המסורתי אצל סאנגיונג. ובמבט ראשון, אקטיון ספורט מתוח הפנים נראה טוב מקודמו - הפנים שהיו ממש מכוערות הפכו לסתם פנים רגילות של רכב מהמזרח הרחוק. במבט שני אין יותר מדי מה להוסיף - אבל הרי כבר נאמרו הרבה דברים ונכתבו מיליוני משפטים על מראה ותוכן ולכן החלטתי לא להתרכז בקנקן. מה גם שאני גם לא דוגמן...

פגישתנו הראשונה מהוססת. אני מהלך באטיות סביבו, בחשדנות, ונראה כאילו גם הוא מביט בי בעגמומיות, שואל מאיפה נפלתי עליו עכשיו. במקום לתת לו לנוח בסופ"ש הזה, אנחנו הולכים לבלות יחד. פותח את דלת הנהג ומרגיש כבדות, לא יותר מדי אלא דווקא כזו שמשדרת כוח וביטחון. אהבתי. מתיישב במושב הנהג או יותר נכון על מושב הנהג. בשום שלב במהלך הימים בחברתו של האקטיון לא הצלחתי לשבת בתוך הכיסא. אני אוהב מושבים שנותנים לי את ההרגשה של לשבת בתוכם, להיות חלק מהם ולא לשבת עליהם. תא הנהג מרווח עם שפע תאי אחסון בצורות שונות, פתוחים וסגורים, ולאחר כיוונון קל של המרחק וזויות המושב, ההגה והמראות, יוצאים לדרך.

בנסיעה רגועה באיילון, כאשר ברי סחרוף מנעים לי את הזמן עם "סימנים של חולשה", שמנו פעמינו צפונה והסתדרנו יפה מאד, עד שהגיעה הדרישה הראשונה ממני להפגין מעט שרירים. הרגשתי כאילו הוא שואל אותי מה זה, ובשביל מה. בדו-שיח שהתפתח בינינו אמרתי לו שבשם המשפחה שלו רשום גם "ספורט" ואני מצפה לאמת בפרסום. הוא בתגובה שתק. מנוע שני הליטר, טורבו-דיזל שלו מנפק כ-155 כוחות-סוס וברגעים מסוימים חששתי שלא כולם התעוררו בזמן ליציאה המוקדמת שלנו לטיול. בכדי להצדיק את השם "ספורט" האקטיון צריך לעשות עוד הרבה כושר. תגובת הדוושה, בעיקר כאשר צריך אותה בעקיפה בכביש רגיל, בעייתית, מה שדורש הסתגלות למצב ותכנון עקיפה הרבה זמן לפני. ועוד לא הגענו לשטח.



מכיוון שהחלטתי לנצל את סוף השבוע במחיצת האקטיון-ספורט לביקור במספר אתרים באזור מגוריי, ניצלנו את שעת הבוקר המאוחרת וקפצנו לעין-ורד, למוזיאון הטרקטור. זה עובר לאחרונה שינויים ושיפורים ובקרוב יפתחו במקום שני אגפים חדשים. הראשון יכלול תצוגה של כלים חקלאיים מראשית ההתיישבות באזור לב השרון, והאגף השני, שעניין אותי יותר באופן אישי, יכלול כלי-רכב, כלומר מכוניות, הקשורות להיסטוריה הארץ-ישראלית. יש בהחלט למה לחכות. לאחר סיור מקיף במקום עם ארז, האיש והאגדה ומפגש גם עם דוד אהרון והטרקטור ה"כאילו" אדום אפשר להמשיך בדרך.

טוב לא ממש. לא יכולתי להסיר את העיניים ממשאית הפורד "קנדה" שעוברת שיפוץ במקום, תוך כדי תצוגה. מסתבר שזוהי משאית ששימשה כרכב אספקה של הצבא הבריטי וכעת היא בשלבים אחרונים של שיפוץ מקיף, נפלא. למי שמעוניין להגיע אל המוזיאון, מצומת "דרור" על כביש 4 פונים מזרחה, חולפים על פני תל-מונד ובכניסה למושב פורת פונים שמאלה, לאחר כ-500 מטרים ישנו שילוט גדול המוליך לשביל עפר עד לכניסה למקום. חנייה וטרקטורים קיימים בשפע, רק תבואו, ישמחו לראות אתכם שם ואולי גם להיעזר בכם לסגור בורג או שניים.



האקטיון מצויד במערכת הנעה כפולה קבועה ותיבה אוטומטית בעלת שישה הילוכים, שבהחלט עושה את העבודה. בסופו של דבר מדובר פה ברכב עבודה ולא במשהו אחר. בשבילי העפר באזור השרון, שטח המחיה הטבעי של כלי-רכב מהסוג הזה, לא הייתה לקוריאני הבריון שום בעיה, לא הפריעו חולות מעט טובעניים או קצת בוץ מאיזה צינור מים שהתפוצץ, עברנו בשלום כל מכשולון ואפילו קיבלנו אישור על כך באמצעות צפצוף מציק באוזניים. בכל פעם שמערכת בקרת היציבות של הרכב נכנסת לפעולה, היא משמיעה צפצוף קטן ואכזרי כזה, מתגרה, כאילו בא ואומר "אני פה".

אבל בכל זאת, יש לי דרישות מעט יותר גבוהות מהרכב. אני אמנם לא מבקש ממנו להתנהג כמו ההאנטר של שי שמעוני אבל רציתי ללחוץ קצת, לראות אם הוא מסוגל לספק מעט את הסחורה ונשארתי בשבילי הפרדסים הסמוכים. לחיצה קלה עם האצבע על הכפתור שמנתק את בקרת האחיזה ולחיצה בריאה עם רגלי ימין מוציאה אותו מעט מהאיזון, מפריעה את שלוותו. הבעיה בעיקר בקטעים הדורשים יותר כוח ופחות מהירות, פניות איטיות שאני ממש, אבל ממש, רוצה לצאת מהן בקצב מהיר יותר, לא פשוט. הדבר, כמעט כמו כל דבר בחיים, דורש תכנון מוקדם ככל האפשר, אין מקום לאלתור או לספונטניות, ביצועי ספורט הם לא התחום שלו. לפחות לא בספורט מוטורי מסתבר.

שבילי הפרדסים (ומעט קטעי קישור על אספלט) הובילו אותי לאנדרטה לזכרו של דב הוז, שממוקמת בצמוד לכביש 4, בואכה פרדסיה. הכניסה היא דרך תחנת הדלק של מושב נורדיה וממנה יציאה נוחה לשביל עפר. השביל דורש לחיצה על הדוושה הימנית ואני נענה. למדתי כבר מה לעשות איתו, עם האקטיון בכדי לשמור על קצב נסיעה מהיר והוא מגרגר בהנאה באמצעות מגדש הטורבו שלו. מגיעים אל פינת הזיכרון, חונים בצל, הוא תופס מנוחה קלה ואני ניגש לאנדרטה.

בחודש דצמבר 1940, לא רחוק מהמקום שבו ממוקמת האנדרטה, נהרג בתאונת דרכים דב הוז, לאחר שחזר מביקור של אסירי ההגנה בכלא-עכו. שלושה אנשים נוספים שהיו עמו ברכב נהרגו, לאחר שהוז עצמו, שנהג ברכב, איבד את השליטה והתהפך לתעלה. הניצולה היחידה, חוה בורודבסקי, נפצעה קשה בתאונה זו. לא הרבה מכירים את המקום הזה, אבל הוא בהחלט מומלץ לביקור קצר, ישנה פינה מוצלת במקום וכמובן, זו עוד פיסת היסטוריה בתולדות המדינה שבדרך (לאן..?).

שביל העפר לוקח אותנו לכיוון יער אילנות, חורשת אקליפטוסים יפה ומטופחת, חצויה במספר שבילי כורכר קופצניים. המתלים של האקטיון לא נבהלים. בנסיעה אטית הוא מעט עצבני, כאילו שואל לשם מה הבאתי אותו לשם. ככל שקצב הנסיעה עולה כך גם התנהגות המתלים משתפרת. מקדימה הוא מצויד במתלים נפרדים, עצמות עצה כפולות עם קפיצי סליל ומוט מייצב, ומאחור בסרן קשיח עם קפיצי סליל ומוט מייצב. ההרגשה הייתה שהם רכים מדי רוב הזמן, גורמים לנדנודים מיותרים. מה שלא תרם או עזר לעניין היו הצמיגים שהותקנו על הרכב הזה. צמיגי ה-225/75 על חישוקי 16 אינטש היו צמיגי כביש "רגילים" ורכים, רכים מאד. הדבר הראשון שהייתי עושה באם היה לי רכב כזה היה לשקול את החלפתם במשהו יותר אגרסיבי, כמו גם את הבולמים.

מימדיו של האקטיון לא מקשים עליו לתמרן בקלילות בין העצים השונים, גם כאשר פה ושם אני עושה קיצורי דרך, עולה על העלים היבשים, מועך את הענפים שמוטלים בצד. הוא שוקל מעט יותר משתי טונות, אבל מרגיש באזור הזה כבמרחב המחיה הטבעי שלו. לגלגל ההגה הגדול מתרגלים מהר וגם אם לעתים נראה כאילו מערכת תגבור הכוח בהגה עושה את העבודה שלה טוב מדי, גורמת לו להיות רך מדי וחסר רגש, הוא בהחלט סביר. הבעיה מתחילה כאשר מחפשים נהיגה בקצב אחר, משהו ספורטיבי יותר, אז חוסר הרגישות בהגה הופך לחיסרון, אבל מכיוון שרוב תפקודו של הרכב הזה יהיה בעבודות שטח כאלו ואחרות, קשה להאמין שמישהו יסבול מכך. הרי מי שיחפש משהו ספורטיבי, לא יחפש את הרכב הזה דווקא.





את האתגר האמיתי לרכב החלטתי לנפק לו בסמוך לשבילי האופניים של יער מענית, לא רחוק מכפר מיצר, מעברו המזרחי של כביש 6. הצטרף אליי לסיו אמיר, חברי ומי שמכיר את השטח הרבה יותר טוב ממני מרכיבות-האופניים. יחד החלטנו לאתגר את האקטיון. היינו מאד סקפטיים (בכל-זאת, לשנינו יש קרחות מבריקות!) לגבי היכולת שלו להתמודד עם העליות או עם מדרגות האבן השונות. אבל דווקא פה, בין הסלעים הללו התגלה האקטיון בשיא כוחו. ביטול בקרת האחיזה, העברת הכוח למצב 4L באמצעות בורר המצבים בלוח השעונים ולא היה סלע אחד שהקוריאני נכנע לו. בכל פעם שסיימנו שביל, כמעט ועצרנו בצד למחוא לו כפיים. אני לא ממש בטוח אם זה בגלל הנמכת הציפיות מצידנו אבל לא היה מכשול שעמו הוא לא התמודד בכבוד. מדי פעם שמענו חיכוך קל מצד החלק התחתון של הרכב, אות וסימן למיקום הנמוך של מכללי הרכב (הלא-מוגנים).

אבל לא יכול להיות שהכול מושלם תגידו. ועוד איך שלא. בכל פעם שהיה צורך להשתמש בבלמים נזכרתי במערכון ההוא של הגששים, "איפה הברקסים???". והייתה פעם אחת שאפילו חשבתי להתקשר למפעל בקוריאה לשאול באם מציידים את הרכב הזה עם מערכת בלימה בכלל. הבלמים לא עוצרים את הטנדר כמו שצריך. מאד יתכן שמערכת חלוקת הבלימה שמותקנת ברכב הזה, מערכת EBD, היא זו שגורמת לכך אולם ההרגשה היא מאד לא נעימה ויותר מכך, גורמת לנהג ברכב להרגיש לא בטוח.

בסופו של סוף השבוע, ניתן לסכם - אקטיון ספורט נוסך תחושת בטחון. הוא גבוה, חזק ומשדר בטיחות פסיבית לא רעה לנוסעים. הנהג מרגיש אחרת, במיוחד כאשר הוא מסובב את ההגה או רחמנא ליצלן נאלץ להשתמש בחוזקה בבלמים.

פה בג'יפולוג לימדו אותי לשאול, בשורה התחתונה, האם אני הייתי קונה רכב כזה, ואם לא אני, אז מי כן? הוא בעיקר מיועד עבור אלו שלא ילכו על הגרסאות הטבעיות והמוכרות בשוק הזה, של אחד מארבעת היצרנים היפאנים הוותיקים, מסיבות כלכליות נטו. מי שלא מעניין אותו הסמל והמותג, בהחלט יכול למצוא פיתרון באקטיון ספורט, בתור רכב עבודה שמספק נוחות יומיומית טובה, וכל זה במחיר אטרקטיבי ביותר. רק שלא יצפה ליותר מדי ספורט...





סנגיונג אקטיון ספורט 2013, מפרט טכני:

מנוע: טורבו-דיזל טורי, ארבעה צילינדרים, DOHC CRDI
נפח: 1,998 סמ"ק
הספק: 155 כ"ס/3400 סל"ד
מומנט: 36.7 קג"מ/2,800 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטו' 6 מהירויות
הנעה: כפולה עם הילוך כוח
מתלה קדמי: נפרד, עצמות עצה כפולות, קפיצי סליל ומוט מייצב.
מתלה אחורי: סרן קשיח, קפיצי סליל ומוט מייצב.
צמיגים: 225/75R16

אורך/רוחב/גובה/בסיס גלגלים: 4,990 מ"מ/1,910 מ"מ/1,790 מ"מ/3,060 מ"מ
מרווח גחון: 188 מ"מ
משקל עצמי: 2,110 ק"ג
נפח מיכל דלק: 75 ליטר

בטיחות: מוט הגה קורס, 2 כריות אויר, ABS, בקרת יציבות, בקרת אחיזה, סיוע לבלימת חירום

צריכת דלק עירונית (יצרן): 10.2 ק"מ/ליטר
צריכת דלק ממוצעת (מבחן): 8 ק"מ/ליטר
פליטת CO2 (גרם לק"מ): 166 גר'
ציון ירוק: קבוצה-15

מחיר: 204,990 ש"ח