פולאריס ריינג'ר 2010 במבחן שטח

"קום!" אני מעיר אותו, "אנחנו יוצאים!"

 הוא מסרב להתעורר.

"אני רוצה שתקום" אני מתעקש, "הולכים לטייל."

"תקשיב טוב גונן. אצלי יש שתי אופציות. הראשונה, לקום בשעה חמש בבוקר לעבודה.  ואם זה לא בשעה חמש בבוקר, כנראה לא צריכים אותי היום." ככה זה אמריקאים, יש ספר וחיים לפיו. "אז היום זה לא יום רגיל", אני מתעקש, "אנחנו יוצאים לטייל."

"לא קם, לא מטייל,תחזור כשתהיה לך עבודה בשבילי."

"טוב" אני מתחכם. "אולי נצא לשדה להעמיס כמה ארגזי אפרסקים?" שקרים לבנים ואפרסקים לבנים רצים חזק בשוק.

"אפרסקים? ארגזים? למה לא אמרת שיש עבודה?" אומר מר פולאריס ריינג'ר ומתעורר לחיים בקול גרגור. לתחילת התנועה אחראית ידית גדולה ומסורתית שעל ראשה מתנוססים 4H, 4L, N, R. הכנסת הילוכים אגרסיבית (אני אוהב את זה אגרסיבי) מזכירה לנו למה הוא נמצא תחת רישוי טרקטור. המנוע לא מיצר שריקות התלהבות בכל מה שכרוך בתגובה או בזינוק מהיר אבל הוא נותן כל מה שצריך בקצב חקלאי קלאסי -  לחץ על הגז, המתן מעט לאישור ועד האגודה, המזכיר, המזכירה שלו, וסע לשלום.

"אתה מרעיש." אני משתף אותו,  "אמרו לך את זה פעם?"  498 סמ"ק של רעש מעיק. אין כאן קיר אש או כל בידוד אחר בין המנוע המטרטר והאוזניים. ממסרת וריאטור אחראית להעברת הכוח לגלגלים האחוריים דרך דיפרנציאל ננעל חשמלית ואל הקדמיים  דרך דיפרנציאל פתוח. שילוב ההנעה הקדמית והנעילה האחורית מתבצעות על ידי כפתור קטן על לוח המכוונים.

ההגה עושה יופי של עבודה ובפשטות. אין כאן בוכנה הידראולית, הגברת כוח או כל דבר אחר שעשוי לערפל את תחושת ההגה - מה שהצמיג עובר, גם היד מרגישה, לטוב ולרע. את שדה הראיה ניתן להגדיר פחות או יותר כמושלם, דבר לא מסתיר, רואים לאורך ולרוחב, והנוף הנשקף ממעלה הקוקפיט מוסתר רק מעט על ידי צינורות כלוב ההתהפכות.

"לאן אתה חושב שאתה נוסע?" הוא שואל אותי בזמן שאני, ברוב חוצפתי, עולה על אספלט. ללא ספק, הפוטנציאל של האמריקאי לא בא לידי ביטוי במלואו בכביש. מעבר לעובדה שהכלי מוגבל ל-40 קמ"ש באופן תיאורטי, הוא לא מרגיש נעים בנסיעה מהירה בכביש, באופן מעשי. שלא יהיה כל ספק, אפשר להסתדר איתו על הכביש בדרך לשדה או בשבילי המושב אבל לא הייתי לוקח אותו לנסיעה לעיר (אבל זה אני. את גיל 16 עברתי מזמן).

"שטח...יופי...הגענו סוף סוף." אני שומע אותו ממלמל ומצטרף אליו בתחושה. הירידה לשטח היא בגדר ההגעה למגרש הביתי. לא מדובר באח הצעיר והספורטיבי RZR800S או בתומקאר (כיף להיזכר בהם) זה בטוח, אבל גם לפלאח יש מה להציע בתחום טיולי שטח. במהירויות נמוכות שיכוך המתלים מצוין. בורות וכפלי קרקע נבלעים תחת הצמיגים וההתקדמות מתאפשרת הודות למערכת המתלים המורכבת מזרוע כפולה בכל פינה בעלת מהלכי מתלה של כמעט 10 אינץ'. בקצה הצירייה גרים בכיף צמיגים בקוטר 25 אינץ' שמרגישים פרופורציונאליים לחלוטין. ברגע שמתחילים להעלות את הקצב בשבילים מתגלה ההבדל בינו לבין אחיו הנמוך והנמרץ. הריינג'ר, בעל מרכז הכובד הגבוה, מתנדנד בסיבובים ומזכיר לנהג שהוא עדיין חקלאי.

"תן לי בראש!" הוא צוהל כשאנחנו מגיעים אל מדרגות סלע, קצת עבירות אמיתית (או ככה לפחות אני מדמיין). לחיצה על הכפתור, הנעילה האחורית משתלבת, ויחד עם ההנעה הקדמית הריינג'ר לא עוצר. זוויות המרכב הם ללא ספק חלומו של כל ג'יפאי. דבר לא מפריע מלפנים ואם מתעלמים מרעש הגרירה של הוו האחורי אז מתגלה גם זווית נטישה מעולה. ספרנו עד שלוש ואנחנו בדרך למכשול הבא. "כן" הוא באטרף מוחלט "עוד, אני רוצה עוד מזה בדיוק!"

הפעם מדובר על קצת יותר גבוה, קצת יותר תלול, כמו שהוא ביקש. אנחנו משלבים את הידית להילוך LOW בחריקה טרקטורית, לוחצים על הכפתור, מלטפים את הגז ושכחנו מעוד מדרגת סלע שסביר שהייתה גוררת התרגשות לא קטנה מכל SUV שקיים בשוק. "איך הייתי, הא?" הוא מצית את הסיגריה שאחרי. "אני טוב, נכון?!" אין ספק שעליות מסולעות עושות ליחסים שלנו טוב. אבל בצד השני, כאשר צריך לרדת, אנחנו מגלים בלימת מנוע סבירה מינוס, דוושת הברקס מקבלת ליווי קבוע של רגל ימין על מנת למנוע מהאף לנגוח בקצה המדרגה.

"אני יפה?" הוא שואל אותי אחרי שסיימנו ארוחת צהריים לאור השמש על שפת הנחל. "אה.... אתה מיוחד!" יוצא לי. העיצוב החיצוני אמנם שופר במהלך השנים אולם עדיין נשאר מינימליסטי למהדרין. על החזית עוד עבדו קצת על שולחן השרטוטים רק שכנראה כאשר המעצב עבר הלאה, לאחורי הכלי, נגמר התקציב והמשיכו את הקו הצבאי של "מה שעובד – לא נוגעים". בצד הצבעים הפולאריס מגיע בצבע אחד יותר מהפורד ,T אפשר לקבל אותו בכל צבע כל עוד זה אדום או ירוק.

הכניסה לכלי דומה קצת כמו כניסה דרך משקוף דלת. כלום לא מפריע, נשאר לעשות צעד, לכופף את הגב ולהניח את הישבן. לכיסא הריינג'ר אפשר להקדיש כתבה שלמה על "איך לא מייצרים כיסא שבני אדם צריכים לשבת עליו". מדובר על דרגש רוחבי, עם תנוחת ישיבה גבוהה המוכרת לי מעברי הרחוק כתלמיד בית ספר יסודי, כאשר נהג ההסעות עלה וירד על הכיסא של אוטובוס הלילנד-טייגר.

על סעיף עיצוב-פנים נוותר, ממש כפי שמתכנני פולאריס עשו. אין כאן עיצוב, יש פונקציונאליות נטו. יש כיוון מינימאלי לגובה ההגה, יש כפתור אורות, מד שעות עבודה, כפתור שילוב הנעה קדמית כאמור, ויש ידית וינקר וצופר בהתקנה מקומית שדומים להפליא לאלו של הג'פס מהמילואים. בקיצור, מי שיחפש כאן עיצוב או נוחות הפעלה של פרייבט, שימשיך לחפש. כדי למלא קצת את סעיף עיצוב הפנים אני מצרף את המראות, גם כאן מדובר על "בוא נביט לאחור בלי קשקושים" וגם כאן נקטו בשיטת תע"ר: "משה, תבדוק מה נשאר לנו במחסן?"

"לא רק שאני כלי עבודה שימושי," הוא מצהיר בגאווה. "יש לי הרבה אהבה לתת ויש לי איפה לשים אותה, את כולה," ההשתפכות שלו מרמזת על שפע תאי האחסון. כנראה שהמתכנן היה סוג של מקביל אמריקאי למושבניק, שהוא כידוע מין של אוגר. מתחת להגה ולוח השעונים המפואר יימצא מקום למזמרה ולכובע, חניונים מסודרים לבקבוקי השתייה משני צידי הריינג'ר, תא כפפות שאפילו יאכלס כפפות עבודה, כוך לשמירה על רצועת ראצ'ט ואפילו תא שאפשר להכניס לתוכו  טלפון סלולארי מכל דור ודור. מלפנים, "מכסה המנוע" מאפשר איסוף של עוד כמה פריטים שלא באמת צריכים אבל כדאי שיהיו. בקיצור, הצליחו לדחוף בשטח מאוד קטן, המון תאים מגדלים ומסוגים שונים. לטובת שטיפה או ריקון תא במטען מזבל בקר טרי ניתן לשחרר ידית ולהניף את הארגז כרכינה. בתחום הקירטושים ורעשי הלוואי, הפולאריס מייצר כל כך הרבה רעש מהמנוע המאפיל באופן מוחלט על כל רעש לוואי. ובכל זאת, צריך לציין לטובה שהכול נראה חסון, חזק וסביר שיחזיק מעמד לשנים רבות.

בניגוד לכל כלי הרכב אותם אנו בוחנים ומסתירים כל מני חיישנים, מחשבים וקוסמים קטנים, בריינג'ר תחום הבטיחות פשוט וקופץ לעין. חגורות בטיחות, משענות ראש סמליות וממותגות, כלוב התהפכות וארבעה בלמי דיסק הידראוליים אחראים על הבטיחות. כמובן שכמו כל רכב אמריקאי מעיק גם כאן אי אפשר להניע מבלי ללחוץ על דוושת הבלם ולא ניתן לזוז מבלי להוריד לחלוטין את בלם היד (אפילו קליק אחד מוציא מהפולאריס קיטורים).

"טוב, מספיק." הוא מביט מערבה. "השמש שקעה וצריך להתכונן למחר, יש בציר ואני צריך להיות מוכן, בזבזתי מספיק זמן על בטלה". לאחר יום הטיול החזרתי אותו לשדה, מרחב המחייה הטבעי שלו. שם הוא שוחה כמו דג במים. המעבר בין השורות כמעט ולא פוגע בענפי העצים, יכולת העמסה של 454 ק"ג עם סף העמסה ידידותי לגב ויכולת גרירה של כמעט 700 ק"ג הופכות אותו לכלי עבודה מעולה לחקלאים. העבירות המעולה שלו הופכת אותו אידיאלי לצוותי חילוץ. יכולת התנועה שלו גם במהירויות גבוהות מהמוגדרת עבורו בחוק הופכת אותו ידידותי לאנשי אבטחה ובכלל מדובר על כלי עבודה חקלאי טיפוסי. פשוט, אולי אפילו פרימיטיבי,  אבל פונקציונאלי מתחתית הגלגל ועד לקצה כלוב ההתהפכות. אם נשים בצד את חברות טיולי הטרקטורונים שנהנות מכלי שקשה יותר להפוך מרייזר, קשה לי להאמין שמישהו יקנה פולאריס ריינג'ר לטיולים בלבד. לעומת זאת, אם מישהו מחפש כלי עבודה מגוון שבנוסף להכנסת כסף בענפים שונים ומשונים גם אפשר לטייל איתו וליהנות, הריינג'ר יעשה את העבודה באופן מלא גם מחוץ לשעות המקובלות מבלי לקטר. אולי בעצם  רק קצת. אבל אני רגיל לקיטורים.

תודה לאבנר שבא, צילם והתבשל בשמש http://www.avnerbaruch.com/

פולאריס ריינג'ר 2010 , מפרט טכני

מנוע:  498 סמ"ק, חד צילינדר 4 פעימות.

תיבת הילוכים: וריאטור

הנעה: אחורית+קידמית, High + Low

מתלה קדמי: זרוע A כפולה

מתלה אחורי: זרוע A כפולה

צמיגים קדמיים: 25X10R12

צמיגים אחוריים: 25X11R12

בלמים: דיסק

אורך/רוחב/גובה/בסיס גלגלים: 2,900 מ"מ/1,520 מ"מ/1,930 מ"מ/1930 מ"מ

משקל העמסה: 454 ק"ג

נפח מיכל דלק: 34 ליטר

בטיחות: כלוב התהפכות, חגורות בטיחות

מהירות מרבית (חוקית): 40 קמ"ש

מחיר: 83,333  שקלים