קרוס-קאונטרי טרופי 2007 - סיכום המסע הראשון

(תמונות: טל זוהר)

"אם אין מים ובוץ, יהיו סלעים"

כל החודש האחרון התפללנו כולנו לגשם, כל אחד מסיבותיו הוא. מאז תחילת  נובמבר, פרט לאיזה זרזיף חולף, הגשם פשוט נעדר מאזורינו. בבניית מסלול המסע לאירוע הראשון לעונת 2006-7 בליגת קרוס קאונטרי טרופי, נלקח בחשבון חורף יבש. אין גשם, בנחלים אין מים, כמעט ואין בנמצא מכשולי בוץ, ובכל זאת, הרי בהתמודדות בעבירות אנחנו עוסקים. אז, אם אין מים ובוץ, יהיו סלעים.  אבל..... עדין, מתוך איזו תקווה קלושה ואמונה באלוהי הגשם, נשזרו במסלול המסולע מעברי נחלים ותעלות מים, שהיה וירד גשם הם יתמלאו בקצב מהיר. 

יש סלעים - וברגע האחרון גם מים!

שבת, שבע בבוקר, המתחרים מתחילים להתאסף ויחד איתם העננים. צבע השמיים והנוף משתנה בקצב מהיר לגווניי אפור ומארגן תאורה מושלמת לצלמים. וגשם, כן ממש גשם, לא איזה טיפטוף מקומי, מתחיל לרדת ושותף את האבק ואת המצטופפים בנקודת הרישום כאחד. סיור בוקר זריז לאורך המסלול והצבת המרשלים בנקודות הביקורת ומיקי חוזר עם חיוך רחב, התעלות והנחלים מתחילים להתמלא.

המזכירות, הממוקמת על עגלה נגררת מקורה כמו בית קטן בצהוב, מלאה מפה לפה במאחרי הרישום. אלה, שכרגיל משאירים את זה לרגע האחרון, למרות הבקשות החוזרות ונישנות לרישום מראש.

08:15 תדריך, הלחשושים והתהיות על המתכונת החדשה של ספר הדרך נשמעות מכל עבר. אין נקודות איפוס,   הסך הכול גדול מהקיטוע, איפה ההיגיון, כבר התרגלנו לספר הקודם... בסבלנות, כשהוא מנסה לגבור על מבול השאלות וקולות האנשים והגשם גם יחד, מסביר מיקי יוחאי – מפיק ומארגן הליגה, את השימוש בפורמט ספר הדרך החדש.

את פגרת הקיץ ניצלו בחברת קרוס קאונטרי לחקירה מעמיקה על הדרך הנכונה והטובה לבניית הספר. מתוך ידע קודם בניווט ותוך הסתמכות על ידע רחב שנצבר בפורום נווטי ה – FIA , הגיעו בחברת קרוס קאונטרי לשילוב בין הדרישות הקפדניות של ה – FIA והצרכים הישראלים. חידוש נוסף שהוכנס לראשונה במסע זה, מסביר מיקי למשתתפים, הוא פתיחת קטגוריה חדשה -  קרוס קאונטרי טרופי T2. לפיילוט התחרותי הראשון הוזמנו שלושה צוותים, אשר חלקם צברו ניסיון בתחרויות ראלי בעולם הדומות במהותן לקטגוריה החדשה – ניווט על פי סיפור דרך, על שבילי עפר מהירים.

09:00 למרות התור הארוך שהשתרך במזכירות והגשם שהפתיע, לוח הזמנים נישמר בקפדנות. בתשע בדיוק מוזנק הרכב הראשון. ראשונים לזנק שלושת הרכבים המהירים בקטגוריה החדשה, אשר לפניהם עומדים 120 ק"מ של שבילים, חלקם מצריכים נהיגה טכנית מדויקת וחלקם מהירים מאד. אחריהם מזנקים הרכבים בקטגורית האדוונצ'ר והסטנדרט, להתמודדות ב60 ק"מ שזורי מכשולים.

טלפונים רבים המגיעים אל מיקי מהמרשלים הפזורים לאורך המסלול, מספרים על קהל רב שהגיע לנקודות המכשולים ומחכה למתמודדים. מכשולי הסלעים נבחרו כך, ששלושה עד ארבעה רכבים יוכלו לטפס אותם במקביל. הצוותים מצידם, היו צריכים לנהוג במשנה זהירות  כאשר כבלי הכננות נפרסו במעלה המכשולים המסולעים. כבר מרחוק, ניתן היה לראות את הנווטים מטפסים רגלית, בודקים נתיב, בוחרים בקפידה נקודת עיגון. מכל צד נישמע רעש מנועי הכננות והקולות המתנשפים של הנווטים, אשר "ריצת הבוקר" במעלה המכשולים המסולעים, השאירה אותם נטולי חמצן. בין התנשמות להתנשפות, החששות מפני מתכונתו החדשה של ספר הדרך מתבדים, והם חוזרים אליו בזריזות ובקלות, ולניווט אל עבר המכשול הבא.

גם מכשולי המים לא הרתיעו את הצוותים. למרות הקור והגשם, כשהם מתבוססים בבוץ ונרטבים עד העצמות בדקו וחיפשו את הנתיב הנכון והזריז ביותר למעבר הרכב. היו שטעו בבחירת המיקום והדרך הנכונה למעבר המכשול, דבר שעלה להם באיבוד זמן יקר ולחלקם בתקלות מכאניות.

צוות המרשלים, עשה עבודה נפלאה נוכח התנאים הלא פשוטים אשר הביא עימו הגשם. בכל מכשול ניתן היה לראות איך אורגן הקהל וצי הרכבים אשר איתו ע"י המרשלים, כך שלא יפריעו למשתתפים וייהנו מתצפית טובה לתמודדות עם מכשולים ועבירות. היצמדות המרשלים להנחיות אותן קיבלו בתחילת היום, אפשר את זרימתו הטובה של המסע.

ראשונים להגיע אל נקודת הסיום הם צוות טאק טורו/כל-גדר (בתמונה מעל), צביקה כנעני עם הנווט גדעון בן שמואל, אשר היוו חלק מהקטגוריה החדשה. 295 קיטועים, לאורך 120 ק"מ בלי אף טעות או סטייה, אמר גדעון בסיום המסע. הספר היה פשוט מדויק ונוח לשימוש, ממש כמו בחו"ל. (גדעון בן שמואל הצליח לצבור כבר לא מעט שעות ניווט במרוצים בינלאומיים).

אחריהם מגיעים הראשונים מקטגורית האדוונצ'ר, צוות גתוס/כל-גדר, שי שמעוני (מחייך בתמונה משמאל)  עם הנווט יואב גבע, במקום השני בקטגוריה מגיע צוות טכמוביל ובמקום השלישי צוות אספיר/אליאנס.

בקטגורית הסטנדרט מסיימים במקום הראשון הטיגריסים של שי (הסופה הכחולה בתמונה משמאל) , מקום שני צוות אודי מזרחי ובמקום השלישי צוות DBM.

זמן הגג שנקבע לאירוע הגיע, וגם אלה שעדיין נמצאים על המסלול כונסים אל נקודת הסיום. אופי השיחות מהבוקר השתנה, מכל עבר נשמעים הקולות והדיונים על אופי המכשולים, מה הייתה הדרך הנכונה לעבור אותם, הנווטים בקטגוריות העבירות מציינם שלמרות העיפות ו"המחסור בחמצן" היה קל ונוח לחזור אל ספר הדרך והדעות כרגיל חלוקות בהגדרת הקושי של המסלול. היו שאמרו קשה מדי, והיו כאלה שאמרו קשה במידה. כמו בכל שנה, ניבנה המסלול הראשון לעונה ברמה בינונית. "מה שמוגדר ע"י קרוס קאונטרי לבינוני, מוגדר על ידי רבים כקשה" אומר מיקי. החושך כבר כמעט יורד וכולם מתאספים. כמה מילים לסיכום, לחלוקת גביעים. החיוך העייף על פני המשתתפים והצוות כאחד מדבר בשם עצמו.

לדף התוצאות המלאות

לגלרית הצילומים של טל זהר באדיבות אתר פולגז

לדף הצוותים המשתתפים בליגה - צוותים, אתם מוזמנים להצטרף ולהציג את עצמכם לקהל. הצמידו תמונה (עם חיוך!) שלכם ושל הג'יפ למספר ולשם הצוות האנונימי בטבלאות.

להתראות במסע הבא - רשמו בפניכם את התאריך 4/2/2007 ועקבו אחרי פורום קרוס-קאונטרי לעדכונים שוטפים!