האפשרויות עם תקציב צנוע של 25‑20 אלף שקל אפשרויות הרכישה מצטמצמות. יורדים מהפרק כל רכבי השטח היפאניים הגדולים והמודרניים, כמו איסוזו טרופר, ניסאן טראנו ומיצובישי פאג'רו. כמעט כולם בני פחות מעשור, ומחירם כמשומשים גבוה. טווח האפשרויות מתכנס להיצע הג'יפים שנמכרו בישראל בסוף שנות ה80. כמו רוטב טוב הוא מצטמצם עד שנשאר בו בעיקר הג'יפ האמיתי והמזוקק, עם J גדולה, דאבל E וP סופית, ולידו דגם יפאני אחד, חלוץ לפני המחנה, סוזוקי סמוראי. CJ עגול הפנסים של חברת ג'יפ, "סיקס" כפי שהוא מכונה בארץ, נמצא רגע לפני כניסה לקלאסיקה, ומחיר השוק שלו נמוך מאוד בינתיים. בתקציב הרכישה שלנו אפשר לקנות בישראל CJ שמור ומטופח. אמנם אין בו חלונות חשמליים (לרוב אין בו חלונות בכלל) אבל יש לו מנוע שש בוכנות אמין וחזק, ומכלולי ברזל מהטובים שיוצרו אי פעם. היתרון הגדול: הוא לא רואה מוסך. איך זה, שואל הבחור בשורה האחרונה? פשוט, בג'יפ מטפלים לבד, בחצר או מתחת לבית. את הג'יפ המקורי תיכננו בשנת 1942 במטרה שיהיה פשוט וקל לתחזוקה בתנאי שדה, על ידי חיילים עייפים ולא מיומנים. גם היום אין רכב פשוט וקל לאחזקה יותר מגיפ CJ. מה שדרוש זה רצון טוב, סבלנות, ארגז כלי עבודה בסיסי ומעל הכל ספר טיפולים. כאשר מוותרים על שירותי המוסך, מתברר שמרבית ההוצאות מתבטלות. חלקי החילוף זולים למדי וזמינים מאוד, ובמקום לשלם למישהו אחר מקדישים כמה שעות בחודש לג'יפ. הבעיה היא שזה ממכר, והשעות עלולות להצטבר לימים שלמים. קשה להסתדר עם ג'יפ בתור רכב יחיד. בכביש, ג'יפ סיקס הוא תחבורה בסיסית, לא יותר. יש גרסאות סגורות, ומזגן אינו תוספת נדירה. בכל זאת, תמיד עדיף הג'יפ הפתוח בתוספת גג ודלתות ברזנט פריקים לימי החורף. בשטח זה תענוג צרוף, השמשה מקופלת על מכסה המנוע, הרוח בפנים, המנוע הנהדר מגרגר בסל"ד נמוך. השבילים והסלעים מקבלים פרופורציות אחרות בג'יפ CJ פתוח - אי אפשר לא לחייך. החיסרון העיקרי הוא צימאונו היחסי של CJ לדלק, 5 ק"מ לליטר בממוצע. זה לא יותר מרכבי שטח גדולים מונעי בנזין אחרים, כמו לנדרובר דיפנדר או דיסקברי, מיצובישי פאג'רו או איסוזו טרופר, אבל בניגוד לכל אלה, אין לCJ גרסה מונעת בדיזל. קריאה נוספת: מדריך לבדיקת CJ משומש אופציה חסכונית בדלק שבאה בחשבון היא הסמוראי, שהוא במידה רבה ג'יפ CJ ממוזער. הוא מאופיין באותן פרופורציות, במכלולים טובים ופשוטים, הכל, רק בקטן. השנתונים שנופלים באזור מחיר היעד שלנו הם הקלאסיים, 86' עד 90'. בדגמים אלו מצויד הסוזוקי במנוע בנפח 1,300 סמ"ק ותיבה עם חמישה הילוכים. צריכת הדלק שלו היא 10 ק"מ לליטר בממוצע. יכולות השטח שלו דומות לאלו של CJ, ועולות על רבים מרכבי השטח המודרניים יותר. על הכביש הסלול הוא לא משהו, אטי וקשה מתלים. אבל מי קונה רכב שטח בשביל הכביש? קריאה נוספת: מדריך לקניית סמוראי משומש צריך לציין עוד שתי אפשרויות לתפרן, פחות מומלצות: אחת, ג'יפ סופה, מעט יקרה לתקציב שלנו, והשנייה מעט זולה ממנו, לאדה ניבה. סופה הוא למעשה הדור הבא של ג'יפ CJ, המיוצר בישראל משנת 1992 ועד היום. לסופה יש מנוע בנזין עם הזרקת דלק חזק ומוצלח מאוד, תיבת חמישה הילוכים ועוד שיפורים על פני CJ הוותיק. הסופה נוחה, מהירה ובטוחה יותר על הכביש המהיר, ומצוינת בשטח, אבל בשביל סופה טובה צריך לפשפש עמוק יותר בכיסים, החל מ30 אלף שקל. גם התחזוקה של סופה עלולה להתגלות כיקרה יותר. יש בה מחשב, חיישנים, ומערכת הזרקה מתוחכמת שאין בCJ . לאדה ניבה היא פליטה סובייטית שהובאה לכאן בשנות ה90 עם גלי העלייה הגדולים. זהו רכב שטח קשוח ועמיד למדי, המבוסס על מכלולי פיאט משנות ה70, עם רמת גימור זוועתית וצריכת דלק גבוהה יחסית לביצועי המנוע החלשים. הניבות הישנות בארץ "שחוטות" ברובן, חבוטות לאחר דורות של אחזקה תפרנית, אך המחירים זולים מאוד, 10,000 שקלים ופחות. זה מחיר מפתה, אבל הסיכוי ליפול על הפנים גדול. קריאה נוספת: מדריך לבדיקת ניבה משומשת איפה ואיך קונים? ההיסטוריה העגומה של הג'יפאים התפרנים מלמדת כלל חשוב: דע למה אתה נכנס. מודיעין טוב חוסך כסף ועוגמת נפש, ואי אפשר להעביר את הידע בכתבה קצרה בעיתון. מומלץ בחום, עוד לפני שפותחים את לוח המשומשים, להשקיע כמה שקלים בספרות. הספר הראשון שכדאי לקנות הוא "Jeep Owners Bible" מאת מוזס לודל (ספרים מומלצים נוספים בספריית ג'יפולוג) ספר עב כרס, שהוא גם מבוא מקיף למתחילים וגם ספר עזר מצוין שילווה אתכם בתחזוקת הג'יפ לאורך שנים. אחרי ההחלטה צריך לחפש את הג'יפ. המקום הנכון הוא לוחות המשומשים בעיתונים ובאינטרנט. למי שאינו מומחה כדאי להתרחק ממכרזים של מערכת הביטחון וגופים אחרים, למרות הפיתוי הכספי. עדיף לקנות ג'יפ מאדם פרטי, ובעיתונים יש בדרך כלל היצע די גדול של סיקסים (מיתוס ישן אומר שההיצע גדל לקראת החורף והמחירים יורדים. מיתוס, כאמור). סמוראים טובים, לעומת זאת, יש פחות, והם הופכים נדירים יותר. יש גם כמה מוסכים מומחים לג'יפים, בעיקר באזור המרכז, שמציעים ג'יפים משומשים למכירה, לעתים קרובות משופצים ויפים. אפשר לשקול ג'יפ כזה, אך בזהירות. על מנת לקנות ג'יפ צריך לשכוח מהמושג מחירון. גיל הרכב, קילומטראז', מספר ידיים, מקוריות הרכב, ושאר הנתונים שבעזרתם אנו מדרגים מכוניות משומשות רגילות אינם רלוונטיים לג'יפים משומשים. רמת ההשקעה של הבעלים האחרונים חשובה יותר לקביעת ערכו של ג'יפ. גיפ מודל 82', יוצא צבא, יד עשירית, יכול להתגלות כג'יפ טוב בהרבה, ויקר בהתאם, מסופה מודל 92', יד ראשונה, פרטית. כדאי מאוד להתרשם מהמוכר, מצבו הכלכלי ואישיותו. ג'יפ טיולים שהוחזק כרכב שני או שלישי על ידי אדם אמיד הבקיא ברכב, עדיף על פניו מג'יפ מצויץ ששימש בני תשחורת להשתוללות בחופי הים. כלל נוסף הוא שאת הג'יפ יש לבדוק בראייה ובמישוש, ומלמטה. האמת חבויה בשלדה, בסרנים ובמנוע, ובשביל לחשוף אותה צריך לזחול, עם פנס במידת הצורך. מה מחפשים שם? נזילות, מפרקים חופשיים, תושבות קרועות וכיוצא בזה. האמת היא שהעצה הטובה ביותר היא להיעזר בג'יפאי ותיק. אם אינכם מכירים, נסו למצוא מישהו באתרי קהילת השטח באינטרנט. הג'יפאים הם אנשים חבריים וישמחו לעזור לאדם חדש להצטרף לתחביב. נסו, זה עובד. תחזוקה חשוב מאוד לבצע "יישור קו" מיד לאחר רכישת הג'יפ. להקדיש סוף שבוע אחד להכרתו, לטיפול שוטף מלא לפי הספר, הכולל החלפת שמנים, מסננים, חיזוק ברגים, איתור ותיקון תקלות קטנות. סוד התחזוקה הנכונה הוא מה שנקרא בצבא "תחזוקה מונעת": ללמוד ולהכיר היטב את הג'יפ, ולתפוס תקלות עוד כשהן קטנות. חשוב להתרגל לשגרת טיפולים צבאית אחרי טיול מפרך. למשל, חשוב להקדיש זמן לאיתור נזקים ותקלות חדשות. עם תחזוקה מונעת נבונה, אפשר להחזיק ג'יפ CJ או סמוראי בתקציב שוטף נמוך מאוד, הרבה פחות מהנדרש להחזקת רכב שטח חדיש המונע בדיזל. כמה זה "נמוך מאוד" במספרים? יש הוצאות קבועות. ביטוח חובה וצד ג' יעלו כ2,800 שקל, אגרת רישוי שנתית מעט יותר מ1,000 שקל. ביטוח מקיף בדרך כלל לא משתלם בכלי רכב זולים כאלה. את ההוצאות הצפויות על דלק אפשר להעריך מראש על סמך מרחק הנסיעה הצפוי לג'יפ, ועלות הטיפולים השוטפים והתיקונים בג'יפ יכולה להסתכם באלפי שקלים בודדים בשנה, בהנחה שרוב העבודה מתבצעת לבד. קחו בחשבון עוד 1,000 שקלים לרכישת כלי עבודה. כדאי לקנות כלים איכותיים, שישמשו אתכם לאורך זמן, ולא כלים זולים מהמזרח הרחוק. לא חייבים לקנות הכל בבת אחת, אפשר להסתפק בסט מפתחות ובוקסות במידות הדרושות, מברגים, פלאיירים, פטיש וכדומה, ולקנות כלים נוספים בהתאם לצורך. קריאה נוספת: ארגז הכלים הג'יפאי השלם | מדריך ג'יפולוג לעבודה עצמית על הג'יפ ומה הלאה? האם אתם מתייחסים לג'יפ הראשון כתחנת מעבר לפני החלום האמיתי, מיצובישי, טויוטה, לנדרובר או מרצדס חדש? לפי דעה הרווחת היום רכבי השטח החדשים עולים בביצועיהם על הג'יפים הישנים. אבל מה שנכון לעולם האלקטרוניקה והמחשבים, ואולי גם לעולם הרכב באופן כללי, לא נכון ברכבי שטח. במובנים מסוימים, בסוף שנות ה80 ותחילת שנות ה90 תוכננו ויוצרו רכבי השטח הטובים ביותר ומאז רוב היצרנים צועדים אחורה. הכלים החדשים אמנם מהירים יותר, חזקים יותר, מפוארים יותר ובטוחים יותר, אבל הם הרבה יותר מכוניות והרבה פחות ג'יפים. כשכל עולם הרכב צועד לכיוון עתיר ההכנסות של רכבי כבישטח רכים, ג'יפונים עירוניים ומכוניות מוגבהות אחרות, חובב השטח נאלץ בכוחות עצמו ללכת בכיוון ההפוך: לשפר את הגיפ, להפוך אותו לרכב עביר יותר. הג'יפים המיושנים CJ, סופה, סמוראי דווקא הם בסיס טוב לספינת מדבר אמיתית, יותר מאשר יורשיהם הכבדים, הנמוכים והמלוקקים. וכך מוצאים עצמם ג'יפאים רבים שאינם תפרנים יותר נאמנים לג'יפ הישן במשך שנים ארוכות. קריאה נוספת: סקירת שוק - רכב שטח משפחתי ב70,000 שקלים |
הודעת מערכת