מה עדיף? מצבר עופרת גדול או מצבר פריקה קטן יותר?

[ד ו ר ו ן]

לשימוש כמצבר לצרכנים בלבד (מקרר, תאורת מחנה, משאבת מים וטעינת מכשירים שונים), מה עדיף?

מצבר עופרת רגיל 68 א״ש, או מצבר פריקה עמוקה 50א״ש?

צפי שימוש, כפעם בחודש, 2 לילות כל פעם וטעינה במשך היום בנסיעה.

[boaz avrahami]

מחיר לחלק בחודשי אחריות... בשקלול מדיניות מוניטין נותן האחריות

לדעתי הנוסחה הנכונה בכל רכישת מצבר למעט אם השימוש מחייב סוג מסויים.

מהמעט נסיון שהיה לי מצבר פריקה עולה כפול לפחות ובעל אחריות קצרה יחסית.
הסיבה למיטב הבנתי שהרשתות בתאים פריכות יותר.
אני עשיתי נסיון כמצבר ראשי שמשמש גם צרכנים פלוס הגנת פריקה של 11.8 וולט.
המצבר מת אחרי כ 15 חודשים אם אני לא טועה ועלה כפול. אגב היה מצבר AC Delco

[ד ו ר ו ן]

אין שיקול קנייה.
שניהם אצלי.

המצבר פריקה הוא AGM

[zerez]

אפשר לפרוק מצבר פריקה עמוקה עד, בערך, 80% מהקיבול ומצבר רגיל עד כ60% מהקיבול, כך שמהבחינה הזאת שניהם שווים.
אם אתה מתכוון לחבר את המצבר במקביל למצבר הרכב לשם טעינה (איזולטור הוא חיבור מקבילי) אז עדיף ששני המצברים יהיו זהים.
בכל מקרה פריקה עמוקה של מצבר עופרת חומצה או agm מקצרתמאוד אתאורך החיים שלו.

נראה לי שבמקרה שלך עדיף מצבר רגיל ולא פריקה עמוקה למרות שההבדל לא מאוד גדול.

במצברי פריקהעמוקה יש סוג שמתאים ל ups וסוג שמתאים לצרכנים,ההבדל ביניהם הוא מספר מחזורי הטעינה. איזה מצבר יש לך?

Sent from my I960 using Tapatalk

[ד ו ר ו ן]

יש לי כבר כעת מערכת מצברים כפולה ברכב.
אני מנסה להבין האם יש יתרון בהחלפת מצבר העופרת הרגיל בהזדמנות הזו שהתגלגלה לי ליד.

חייב לציין שבקריאה הלא מעטה שעשיתי בנושא,בשום מקום לא נרשם שחייבים מצברים זהים במערכות כאלו, בהם המצברים מחוברים במקביל.

זו השיטה הכי נפוצה ברכבי טיולים וקרוואנים להתקין מצבר הנעה ומצבר שהייה שונים.
המצבר פריקה הספציפי מיועד לרכבים עם צרכני משנה בעמידה ללא מנוע, יאכטות וקרוואנים.

מה המינוח על המצבר שמתאר את מחזורי הפריקה?

[dice2]

במקרה כזה למה לא לבצע טעינה למצבר השני רק כשהרכב מונע (לא חיבור מקבילי)
ושימוש או ע"י מפסק בורר או מעגלים מופרדים
במקרה דנן אין שום צורך להקפיד על זהות במצברים

בועז

[oferl]

מצבר פריקה עמוקה פחות מתאים להתנעה. אם הרכב בעל מצבר יחיד, הייתי הולך על עופרת.

[zerez]

יש לי כבר כעת מערכת מצברים כפולה ברכב.
אני מנסה להבין האם יש יתרון בהחלפת מצבר העופרת הרגיל בהזדמנות הזו שהתגלגלה לי ליד.

חייב לציין שבקריאה הלא מעטה שעשיתי בנושא,בשום מקום לא נרשם שחייבים מצברים זהים במערכות כאלו, בהם המצברים מחוברים במקביל.

זו השיטה הכי נפוצה ברכבי טיולים וקרוואנים להתקין מצבר הנעה ומצבר שהייה שונים.
המצבר פריקה הספציפי מיועד לרכבים עם צרכני משנה בעמידה ללא מנוע, יאכטות וקרוואנים.

מה המינוח על המצבר שמתאר את מחזורי הפריקה?
חיבור במקביל או ע"י איזולטור זה הרע במיעוטו ולכן זאת השיטה הנפוצה.
הסיבה שהמצברים צריכים להיות זהים היא זירמי טעינה שונים בין מצברים, אלגוריטם הטעינה של מצבר מתבסס על הזרמת זרם ובדיקת המתח, כאשר המצברים שונים גם המתח שונה ולכן לא תגיע לטעינה אופטימלית - בעיה זניחה ברוב המיקרים.
כאשר המצברים מסוג שונה ההבדלים מתחילים להיות יותר גדולים וכאן אתה יכול להגיע למצב של מצבר שלא נטען עד הסוף או קיצור חיי אחד המצברים שנטען בזרם גבוה מידי, בדרכ גם זה לא ממש סוף העולם.

הבעיה מתחילה כשמחברים מפסק או איזולטור, כאן מגיע מצב שלאחר ההנעה אתה מחבר את מצבר הצרכנים, שיכול להיות כמעט ריק, למצבר כמעט טעון לגמרי שנמצא בזמן טעינה, החיבור יוצר פיק של זרם ממצבר הרכב והאלטרנטור אל המצבר הלא טעון והפיק הזה גורם לנזק.

השיטה הנכונה היא להפריד בין שני המעגלים ולהשתמש בשני אלטרנטורים, זה מסובך ויקר ולכן הרוב מעדיפים לספוג את נזקי השימוש באיזולטור שמתבטא בקיצור חיי המצבר.

Sent from my LG-D855 using Tapatalk

[ד ו ר ו ן]

תודה על ההסבר, השכלתי.

יש לי חברים שנוסעים כך שנים, עם תוחלת מצברים רגילה, ואף ארוכה עקב הפרדת רשויות.

אז נראה לי שסוגיית קיצור חיי המצברים,אם בכלל מורגשת, היא סבילה בהחלט.

ואם אני חוזר לשאלה המקורית, מה אתם הייתם עושים?..

איזה מצבר הייתם משתמשים כמצבר צרכנים, בהתחשב בנתוני המצברים שיש על הפרק (זה מה שיש, לא יהיה אחר).

?

[בוזי]

הסידור האופטימלי לדעתי הוא מצבר התנעה להתנעה, ומצבר פריקה עמוקה לצרכני לילה. המערכות מופרדות וטעינת מצבר ה"בית" (ככה קוראים לזה בקרוואנים) מתבצעת ע"י מטען dc-dc.

[ד ו ר ו ן]

בשביל הפרופורציה, מצבר עופרת מדבקה 68 א״ש החזיק מקרר 45ל׳ של קינן בטמפ 0 במשך 23 שעות.
המקרר חובר לרכב כבר קר, עם 2 אריזות בשר קפואות בתוכו. מוצרי חלב ובקבוקי שתייה.

3 שעות נסיעה ואז עמידה של 23 שעות עד להנעה מחודשת.
מקרר בארגז הטנדר מתחת לברזנט.

מתח מצבר עמד על 11.4 בערך.

השאלה לגבי המצבר פריקה מגיעה רק כי הזדמן לי אחד שעדיין לא ברור מצבו.

[zivo]

דורון,
אם אני מבין מה אתה מתכוון לעשות, אתה בדרך "למסיבה" לא קטנה, כולל זיקוקים ופיצוצים....
אם אתה מחבר קבוע שני מצברים לא זהים, זה לא נורא. אחרי הכל, גם אם אתה קונה שני מצברים שאתה חושב שהם שהם זהים, אין לך שום בטחון שהם באמת זהים באופן מוחלט (תמיד יכול להיות שהם לא מאותה סידרה , איכות....).
אבל עדיין, כל עוד הם מחוברים קבוע במקביל, הם מתרוקנים ונטענים ביחד.
הבקר של האלטרנטור דואג להגן על המצברים מפני זרמי טעינה מוגזמים.
ברגע שאתה לוקח מצבר של 50 א"ש ומנתק אותו ממצבר אחר (80- 100 א"ש), מרוקן אותו, ואז מחבר אותו בחזרה למצבר "הגדול", אתה יכול לקבל זרמים גדולים מאוד ללא שום בקרה והגבלה (בהנחה שמחובר בחיבור קבוע ואיכותי).
הזרמים האלו יגרמו לקיצור חיי המצברים והכבלים, במקרה הטוב, או אפילו לחימום ופיצוץ של המצברים, אתה ממש לא רוצה להיות שם.

הדרך הנכונה (כמו שכבר כתבו לך), היא להשתמש במטען DC to DC .
במקרה של בעיה במצבר הראשי של הרכב, ניתן לחבר כבלים רגילים של התנעה בין המצבר המשני לראשי ולהניע.
אפשרות אחרת ,למתג את האלטרנטור בין שני המצברים, להטעין אחד, אח"כ את השני, ולחבר את שניהם רק שהם כבר טעונים (אבל זה נראה לי בלבול מח לעומת האפשרות הראשונה).
לגבי מי שתוהה, שחיבור מצבר ריק למלא זו בעצם הפעולה שאנחנו עושים בזמן הטענה עם כבלים -
חיבור שני מצברים בתוך הרכב מתבצע עם כבלים קצרים, עבים ונעלי כבל, זה חיבור איכותי שמסוגל להזרים הרבה יותר זרם.
כבלי התנעה לעומת זאת, גם ארוכים וגם עם קרוקדילים (ולא נעלי כבל), השילוב הזה מבטיח מספיק התנגדות, שתגן בפני זרמים חזקים מדי.

http://www.ebay.com/itm/DC-to-DC-Battery-Charger-12v-Dual-Charge-Maintain-10Amp-Multi-Stage-RV-4WD-Van-/251910844711?hash=item3aa70e7127:g:DeQAA OSwrklVJRs~&vxp=mtr

[ד ו ר ו ן]

עזוב ניחושים.
מה שיש כרגע זה battery isolator שמאפשר הפרדה בין המצברים כשהרכב כבוי, וטעינה נפרדת כשהמנוע עובד.

מערכת מסחרית סטנדרטית שמיועדת בדיוק בשביל זה.
אני לא מבין בזה בשביל לנסות לאלתר, אז הלכתי על מוצר מוכן ומוכח, עם תיעוד רב להתקנה, ונסיון שימוש.
אז לא ברור לי מאיפה תחזיות האימה, בשום מקום לא נתקלתי בסיפור כזה בהתייחס למוצר.

קיבלתי המלצות מבוססות נסיון, שבשביל טיול פעם בחודש, בו במקרה הרע, המצבר ״בית״ יהיה בשימוש רק בלילה בשביל המקרר, וקצת תאורה ומים, מצבר עופרת זול יעשה את העבודה די והותר בלי הוצאה גבוהה על מצבר פריקה מהודר.

במקרה, יצא לנו להיות במקום אחד למשך יממה, והחלטתי לבדוק את עד כמה יכול המצבר הרגיל לתמוך במקרר.
ואכן זה עבד.
יש לי שעון טעינה ברכב, הוא הציג מספרים רגילים ולא הראה התנהגות שונה.

מצד שני, זה ממש לא הולך להיות תהליך קבוע.

בגלל שיש הזדמנות למצבר פריקה, רציתי להבין אם יש ייתרון יחסי למרות אמפר נמוך יותר.

[ד ו ר ו ן]

זה המוצר:
http://m.ebay.com/itm/PAC-200-200-Amp-Hi-Power-Dual-Battery-Isolator-Power-Relay-for-Adding-Batteries-/281760371405?nav=SEARCH

להבנתי משהו סטנדרטי ונפוץ למדי.
לפי תאור המוצר, הוא לא מאפשר נפילת מתח בין המצבר החזק לחלש.

[zivo]

תודה על העידכון :)
מהתיאור הראשוני נראה לי שאתה מחבר סתם מקבילי :-(
זה אכן אמור למנוע זרימה בין המצברים, והטעינה , של שניהם, תהיה תמיד רק מהאלטרנטור (כלומר תחת בקרה).
אבל...
המספרים של א"ש מתארים את גודל המצבר, אבל מה שחסר זה המספרים של זרמי הטעינה המומלצים של המצברים. בד"כ ישנו קשר בין גודל המצבר (א"ש) לזרם הטעינה שלו ולסוג (מצברי AGM בד"כ יש זרמי טעינה גדולים יותר).
תשכח רגע משני מצברים, מה קורה עם מחברים מצבר אחד של 50א"ש לאלטרנטור של רכב שתוכנן לעבוד עם מצבר של 100א"ש?
להערכתי (אני לא שולט בעובדות, אבל חושש שזה המצב), האלטרנטור הזה יכול לגרום לנזק למצבר (בגלל טעינה חזקה מדי).
אם זה המקרה, יכול להיות שזה גם מה שיקרה לך עם המוצר הזה ומצבר 50א"ש (למרות שכאמור, ל AGM בד"כ יש זרמי טעינה חזקים יותר).

[zerez]

אם זה עובד אז למה לשנות?
יש לך מערכת שעושה את העבודה, למה אתה רוצה לשנות אותה?
במקומך לא הייתי משנה כלום, עובד אז אל תיגע.

Sent from my I960 using Tapatalk

[דידו]

אצלי מחובר כבר שנתיים-
פריקה עמוקה לצרכנים + בורר מצברים

אם תרצה יש לי למכירה מע' טעינה חכמה ל2 מצברים , אלא שמעולם לא התקנתי אותה כי זה עובד מצויין גם ככה..

[zivo]

דורון,
אני חוזר לשירשור הזה (אחרי הזיגזג לשירשור שלי על מצבר).
אני רוצה להיות בטוח שהבנתי מה אתה עושה.
יש לך רכב שבמקור היה לו מצבר אחד, ולעניין הרכב אתה לא משנה כלום!
אתה הוספת מצבר נוסף (מחובר דרך איסולטור), שכל היעוד שלו, זה הציודים הנלווים (מקרר, תאורה....), אבל זו מערכת נפרדת לחלוטין.
אני מניח שאם חס וחלילה הרכב לא מניע (בגלל בעיית מצבר) את היכול להשתמש בכבל התנעה רגיל מהמצבר המשני לראשי.
ביום יום, המצבר המשני לא משתתף בעומס של הראשי (כמו התנעה).

אני צודק בהבנה?

[ד ו ר ו ן]

אלא אם אני מפספס משהו בהבנת שלב ההנעה (ששניהם מתחברים), אז אתה מדויק.

ד״א, להיילקס עד שנת 95, היו במקור 2 מצברים.
אצלי (97) היה רק את המקום שחיכה למצבר השני..

מניח שחנן יוכל לפרט איך זה עובד במקור.

[opl]

"תשכח רגע משני מצברים, מה קורה עם מחברים מצבר אחד של 50א"ש לאלטרנטור של רכב שתוכנן לעבוד עם מצבר של 100א"ש?"

עד היום חשבתי שהתשובה לשאלה הזו היא -כלום, זה שאלטרנטור יודע לספק 150 א"ש לא אומר שמצבר של 55 א"ש יצרוך יותר ממה שדרוש לו. מי מאשש או מפריך?

[חנן-ג'יפולוג]

אין קשר מובהק בין אלטרנטור למצבר. האחד יכול להיות קטן מהשני ולהיפך.

בהיילקס שלי זה אלט' 55 אמפר ומצברים 160 אמפר שעה.
באיי30 זה אלטרנטור 110 אמפר ומצבר 60 אמפר שעה.

Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

החיבור בהיילקס כפול המצברים הוא מקבילי פשוט וקבוע.

Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

[zivo]

דורון,
הלכתי לחפש קצת על המוצר הזה, ולא אהבתי מה שמצאתי :-(
http://www.pac-audio.com/PACProductData/PAC-200/1_Instructions/pac-200_instructions_072006.pdf

יש כמה צורות \ פתרונות למה שקראו פה איסולטור. יש כאלו שהם מבוססי דיודות, יש כאלו שזה פשוט ממסר (כמו שלך), ויש כאלו שהם שילוב ולפעמים נקראים VSR (תראה פה - http://www.fridge-and-solar.net/dual_bat.htm).

בהנחה שאתה לא עושה שום דבר ידני, אם אני מבין נכון מה שיש לך, אז המצבר השני מחובר לראשון דרך ממסר , והממסר מחובר למתג הראשי של הרכב (סוויטץ').
ברגע שהסוויטץ' סגור, המצבר השני מתנתק מהראשון, ועכשיו את היכול לרוקן אותו בלי דאגה שהראשון יתרוקן.
אבל...
צריך להיות מאוד מדוייק איפה לחבר את הפיקוד. ברגע שאתה פותח את הסוויטץ' (ע"מ להניע), אתה בעצם מחבר את המצבר השני, זה שהתרוקן! למצבר הראשי.
ברגע הכי קריטי למצבר הראשון, אתה מעמיס עליו גם את המצבר השני שמרוקן. זה פתרון רע!
יתרה מזאת, אתה בעצם מחבר שני מצברים אחד מלא ואחד ריק, אחד לשני, ללא שום שליטה על עוצמת הטעינה \ פריקה ביניהם.
זה נראה לי בעייתי מאוד.
בכל מקרה, אם ניתקת בין המצברים, ורוקנת את השני (מקרר וכו'), אתה לא רוצה לחבר אותו בזמן ההתנעה, הוא רק יעמיס את הראשון יותר.
יש אפשרות להתחבר על הסוויטץ' לקו שמתנתק בזמן הסטארטר, זה לפחות יקטין את העומס מהמצבר הראשון.
אבל כמו שכתבתי למעלה, נראה לי שהפתרון הזה יגרום לזרמי טעינה לא מבוקרים בין המצברים, וזה ממש לא בריא.

לגבי השאלה שעלתה פה האם ניתן לחבר אלטארנטור חזק למצבר חלש.
אנחנו קצת עושים סלט עם המושגים.

לגבי אלטרנטור, אנחנו מדברים רק על שני מספרים -
מתח (V) - במקרה שלנו 12V (למרות שבפועל זה אפילו 13.6V , אבל הכוונה שזה מיועד למערכת 12V)
זרם טעינה (A) - במקרה שלנו בתחומים של 100-300A.

לגבי מצבר אנחנו מדברים בעיקר על שלושה מספרים -
מתח (V) - במקרה שלנו 12V
זרם מכסימלי (התנעה - A) - במקרה שלנו 400-700A
גודל \ כמות ( CAPACITY- AH א"ש) - במקרה שלנו 55-100 א"ש.
זרם טעינה ממולץ, הוא דבר הרבה יותר מסובך, ותלוי טמפ' סביבה וגורמים נוספים. אבל בגדול, המצבר הרבה יותר "סלחני", לפחות במיידי, לגביו (אבל זה בהחלט גורם באורך חיים של המצבר).
מאחר ומצבר בנוי לתת זרמי גבוהים (400-700), הוא מסוגל לספוג גם זרמי טעינה גבוהים מהמתוכנן.
אבל זה ממש לא בריא להטעין בזרמים גבוהים מהמתוכנן ויכול לגרום לנזקים, לחימום, ולפיצוצים במיידי (יש הבדל בין התנעה של מספר שניות לטעינה של שעות).
בקיצור, אלטארנטור "טיפה" יותר חזק, לא צריך להיות בעיה גדולה, אבל לחבר מצבר פריקה עמוקה קטן, שהזרם המכסימלי שלו נמוך לאלטרנטור חזק, יכול לגרום לנזקים.
לסיכום, מה שיקבע את עוצמת הטעינה זה האלטרנטור ולא המצבר, וחייבים לדאוג להתאמה ביניהם.
אני מצרף דוגמה להנחיות טעינה של יצרן מצברי AGM , מעניין לקרוא.
http://support.rollsbattery.com/support/solutions/articles/4345-agm-charging

[zivo]

הכיוון שאני שוקל (אתם מוזמנים לשחוט את הרעיון).
1- טרופר דיזל מגיע עם שני מצברים. יתרה מזאת, לראשונים היה רק אחד, ועובדה שהוסיפו שני. אני מניח שאיסוזו יודעים למה.
2- המקום של המצבר השמאלי די מוגבל (70-80AH) אבל בעייתי למצבר גדול יותר.
3- בצד ימין, התושבת של המצבר יכולה להכיל מצבר 90-100AH. אבל עדין אני לא רוצה להתניע ביום יום על מצבר אחד (אפילו שהוא חזק מהמקורי).

בזמן נסיעה, ו\ או טיול עם הפסקות קצרות בנסיעה (עד 4-3 שעות) אין בעיה.
האתגר של מצבר צרכנים נוסף בא ליידי ביטוי או בטיולים עם לינה או בטיולים שבהם אני עוזב את הרכב לשעות ארוכות, עם מקרר מופעל , במשך היום (טיול רגלי, ים...).
המקרה השני די נדיר, ולצערי לא מגיע ל 20 ארועים בשנה.

אני חושב להחליף את המצבר הימני למצבר 90AH ולחבר אותו קבוע למערכת חשמל של הרכב.
המצבר בצד ימין, ישאר 70AH , ויחובר למערכת החשמל דרך "ברז" כמו שיש בטרקטורים ולפעמים במשאית (זה פשוט ואמין).
הקו חשמל שהולך לאחורי הטרופר (לתאורות לילה ולמקרר), יחובר למצבר השני (הקטן).
אני מתכוון לקנות מטען DC to DC של 20A, להתקין אותו קבוע בתא מנוע בין שני המצברים, ולכבות אותו.
למצבר השני, אני מתכוון לחבר מד מתח דיגיטלי קבוע (לראשון יש לי את האנלוגי ו OBD).

ביום יום, שני המצברים מחוברים, הטרופר מניע עם שני מצברים, שום דבר לא השתנה (אפילו השתפר).
עבור אותם מכסימום 20 מקרים בשנה, שיש חשש לפריקת המצבר וקשיים בהתנעה, אני "אפתח את הברז" ואנתק את המצברים.
במצב הנוכחי של הטרופר שלי (טפו...טפו....) לא צריכה להיות בעיה להניע מדי פעם עם מצבר אחד של 90AH.
זה יהיה ארוע נדיר, ואני מניח שההשפעה שלו על חיי המצבר והרכב, שוליים.
לאחר ההתנעה, אני אשאיר את הברז פתוח, ואטען את המצבר הקטן באמצעות המטען DC to DC .
זרם של 20A צריך לסגור עומס של לילה תוך שעה, שעה וחצי.
שהמצבר יטען, או יתקרב לטעון, אני יכול לנתק את המטען, ולחזור לחבר את הברז (דרך אגב, איך קוראים לזה בעברית?).
אני יודע שניתן להחליף את הברז בממסר (כמו שדורון משתמש) ולחבר את הפיקוד שלו והמטען למפסק יחיד.....ולקבל פתרון יותר נקי, אבל לא בטוח שזה שווה שאת ההשקעה והחוטים.

מה אומר השבט?

[חנן-ג'יפולוג]

מיותר. תשאיר אותם מחוברים וזהו. האתגרים שתיארת קטנים עליהם.

Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

[ד ו ר ו ן]

זיו,
בחפירת רשת שביצעתי, הגעתי למוצר אחרי המלצות רבות בתת-פורום כבד שנועד כל כולו לפתרונות חשמל ברכבי מסעות.

ספציפית בשרשור לגבי מערכת מצברים כפולה לפרופיל שימוש כמו שלי.

לי זה הספיק כדי לבחור בו.

במסגרת הניסוי הלא מבוקר שביצעתי הקייץ, בו מצבר הצרכנים עבד לבד 23 שעות, הרכב לא גימגם בהנעה.

[opl]

אני לא יודע אם מבחן ההנעה הוא המבחן הנכון, אני לא חושב שזה בריא לאורך זמן, נשאר לך נדלן פנוי בגג? חשבת אולי על פנלים סולאריים? יש היום קיטים יחסית לא בשמיים

[ד ו ר ו ן]

קיטים שמאפשרים צריכה כזו, לא כ״כ זולים.

בסוף, השימוש העיקרי יהיה בטיולי שטח בהם הדרישה היא לילה יחיד בין נסיעות.
בשביל פעם- פעמים קמפינג ארוך בשנה, אין הצדקה כרגע מבחינתי לציוד כזה.

זה לא היה מבחן הנעה אלא תשובה לזיו לגבי סוגיית ״רגע ההנעה״ בו המצבר החלש מעמיס על המלא.

צריך לזכור שעד עכשיו, והרבה אם לא רוב המשתמשים, כולל אני עד לאחרונה, מחזיקים מצבר יחיד, גם עם מקרר.

נסעתי עם מקרר, תאורת לילה למחנה, ומצבר יחיד כ-3 שנים וזה עובד בסדר גמור לחניות לילה.

הפתרון הנכון באמת, שמאפשר לי גם בטחון לנסיעת רכב בודד היא באמת 2 מצברים וזה מה שנעשה כעת.

[zivo]

דורון,
לגבי רגע ההנעה אני מציע לך לבדוק, שהפתרון שלך אכן מנתק את המצבר השני בזמן הסטארטר , ובזה סיימנו.
עדיין, ודווקא בגלל השאלה המקורית שלך על מצבר פריקה, שים לב להערות שלי על הטעינה של המצבר המשני לאחר פריקה של לילה שלם.
לדעתי, זה יעבוד בטווח הקצר, אבל יקצר את אורך החיים, של שני המצברים, בזמן הארוך.
אני מציע לך לנסות לרוקן את המצבר המשני (מצבר פריקה) נגיד ל 50%, להניע את הרכב, ולבדוק את הטמפ' של המצברים בחצי שעה הראשונה.
יש לי מדחום לייזר אם אתה צריך.

זיו

[חנן-ג'יפולוג]

זיו, המצבר הריק יותר יקח זרם שהוא המתח שמסופק לו, פחות המתח הפנימי שלו, חלקי ההתנגדות הפנימית שלו.

זה לא ממש מעניין אותו מי נותן לו את המתח הזה, אם זה אלטרנטור או מצבר אחר, וזה בסדר. למעשה אלטרנטור יתן לו מתח שהוא אפילו גבוה יותר מאשר מצבר אחר. נכון שזה יכול להיות גבוה מזרם הטעינה האופטימלי, אבל ככה מצברים נטענים בכל רכב בעולם בערך, וזה בסדר, בחיים האמיתיים.

[zivo]

אצלי מחובר כבר שנתיים-
פריקה עמוקה לצרכנים + בורר מצברים

אם תרצה יש לי למכירה מע' טעינה חכמה ל2 מצברים , אלא שמעולם לא התקנתי אותה כי זה עובד מצויין גם ככה..

יכול להיות שזה יענין אותי.
אם אתה יכול לתת קצת פרטים.

[zivo]

זיו, המצבר הריק יותר יקח זרם שהוא המתח שמסופק לו, פחות המתח הפנימי שלו, חלקי ההתנגדות הפנימית שלו.

זה לא ממש מעניין אותו מי נותן לו את המתח הזה, אם זה אלטרנטור או מצבר אחר, וזה בסדר. למעשה אלטרנטור ייתן לו מתח שהוא אפילו גבוה יותר מאשר מצבר אחר. נכון שזה יכול להיות גבוה מזרם הטעינה האופטימלי, אבל ככה מצברים נטענים בכל רכב בעולם בערך, וזה בסדר, בחיים האמיתיים.

כמעט נכון בתאוריה, אבל עלול להיות בעייתי בפרקטיקה.
מבלי להיכנס לכל האלקטרוניקה אתה מתאר התנהגות בסיסית של חוק אוהם (רכיבים פסיביים) , אבל במציאות, אנחנו כבר בעידן של אלקטרוניקה ורכיבים אקטיביים.

עם יש לך אלטרנטור של 200A, לא משנה כמה המצבר ריק, ומה הבדלי המתח בין המצבר לאלטרנטור, האלקטרוניקה של האלטרנטור "תדאג" שהוא לא יעבור 200A ולא ינזק.
ולכן, אם הבדלי המתח (בין המצבר שפרק למערכת שעליה הוא מחובר) סבירים, נגיד בסביבות 2-3V , אז החישוב שלך (הפרשי מתח חלקי התנגדות), יביא לזרמי טעינה סבירים והכל טוב.
אבל אם פרקת את המצבר לערכים נמוכים, ואתה מחבר אותו לאלטרנטור בלבד! והחישוב שאתה מציע, מראה זרם גבוהה מהתפוקה של האלטרנטור, האלקטרוניקה של האלטרנטור תגן על המצבר (והאלטרנטור), ותמנע מהזרם לגדול לערכים חריגים (נגיד עד 200A).
לעומת זאת, אם אתה מחבר מצבר פרוק לערכים נמוכים, למצבר אחר, והמצבר האחר מסוגל לתת זרם התנעה של 400A ( ויכול בקלות גם להיות 600A),אז החישוב שלך בתוקף, ואתה תגיע לזרמי טעינה גבוהים יותר, מזה אני חושש.
שאנחנו עושים את "התרגיל הזה" עם כבלי התנעה, אנחנו גם מוסיפים את ההתנגדות של הכבל והקרוקדילים למשוואה, לזמן קצר, ולעיתים יותר נדירות.
שזה סידור קבוע ברכב, הכבל יותר קצר, המגעים יותר טובים, וזה יכול להמשך למעלה משעה....

לסכם את החשש שלי -
לאלטרנטור יש זרם טעינה מכסימלי ידוע ונשלט. בד"כ (עבור הרכבים שלנו) ניתן להניח 200-300A.
לעומת זאת, כל מצבר בסיסי עובר את ה 400A זרם מכסימלי. ולכן, כל עוד הבדלי המתח בין המצבר הפרוק למערכת הטוענת קטנים, אין באמת הבדל בין אלטרנטור למצבר.
אבל אם הבדלי המתח גדולים (ומערכות כאלו, בהגדרה מרוקנות את המצברים לערכים נמוכים יותר, בגלל זה החשש וכל הדיון פה...), אז בהחלט יכול להיות הבדל בזרמי הטעינה, ואת זה קשה לצפות ולנהל.
במקרה הטוב, זה מקצר את חיי המצברים.

דרך אגב, השיקולים האלו, זו בדיוק הסיבה למה יש הבדל בין ספק כח למטען.
למה אנשים משקיעים מאות ואלפי שקלי, על מטענים, ולא מחברים מצברים סתם כך לספקי כח.

[ד ו ר ו ן]

ולכן, אם הבדלי המתח (בין המצבר שפרק למערכת שעליה הוא מחובר) סבירים, נגיד בסביבות 2-3V , אז החישוב שלך (הפרשי מתח חלקי התנגדות), יביא לזרמי טעינה סבירים והכל טוב..
המצבר צרכנים עמד אצלי על בסביבות 11.8 אחרי כל השעות הרבות של עמידה עם צרכנים מחוברים.

לפי ההנחה שלך, הכל בסדר.

[חנן-ג'יפולוג]

1. אין לאלטרנטור ווסת זרם. יש ווסת מתח שדואג שהמתח לא יעבור מתח מקס'. גם אין בו צורך מלכתחילה, כי הפיזיקה שלו מגדירה זרם מקסימלי שנע באופן אופייני ברכבים שלנו בין 55-130 אמפר.

2. ההבדל במתח בין מצבר טעון ב100% ומצבר טעון ב50% (פרוק, למעשה) הוא 0.5 וולט.

3. בגלל הכימיה וההתנגדות הפנימית של המצבר התורם, המתח שלו יורד בהתאם לזרם. קצת לסבר את העין: בזמן סטרטר, 100-200 אמפר, המתח יורד לכדי 9.5 וולט.

4. בפרקטיקה, הרבה אנשים, ואני בתוכם, משתמשים במערכת כפולת מצברים עם מפסקים. מחברים מצברים גם כשאחד מהם מרוקן. הכול בסדר.


Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

וביותר קיצוני: תכננתי פעם לרכב שירות שדה שלנו, שהיה אמור להתניע משאיות, מערכת להתנעה:

בנוסף למצבר המקורי של הרכב, 100 א"ש, התקנתי בתא המטען עוד שני מצברים, 180 א"ש כל אחד.
היה ניתן לשחק בחיבורים ביניהם עם סריית מפסקים.
בשוטף, כולם חוברו במקביל והאלטרנטור המקורי של הרכב טען אותם.
בהתנעת משאית, שני המצברים הגדולים חוברו בטור.
זה עבד ועובד עד היום מצוין. כמעט למותר לציין שאיש השירות לא מתחשב במצבם של המצברים לפני שהוא מחזיר אותם לחיבור מקבילי.

Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

[zerez]

דורון,
הלכתי לחפש קצת על המוצר הזה, ולא אהבתי מה שמצאתי :-(
http://www.pac-audio.com/PACProductData/PAC-200/1_Instructions/pac-200_instructions_072006.pdf

יש כמה צורות \ פתרונות למה שקראו פה איסולטור. יש כאלו שהם מבוססי דיודות, יש כאלו שזה פשוט ממסר (כמו שלך), ויש כאלו שהם שילוב ולפעמים נקראים VSR (תראה פה - http://www.fridge-and-solar.net/dual_bat.htm).

בהנחה שאתה לא עושה שום דבר ידני, אם אני מבין נכון מה שיש לך, אז המצבר השני מחובר לראשון דרך ממסר , והממסר מחובר למתג הראשי של הרכב (סוויטץ').
ברגע שהסוויטץ' סגור, המצבר השני מתנתק מהראשון, ועכשיו את היכול לרוקן אותו בלי דאגה שהראשון יתרוקן.
אבל...
צריך להיות מאוד מדוייק איפה לחבר את הפיקוד. ברגע שאתה פותח את הסוויטץ' (ע"מ להניע), אתה בעצם מחבר את המצבר השני, זה שהתרוקן! למצבר הראשי.
ברגע הכי קריטי למצבר הראשון, אתה מעמיס עליו גם את המצבר השני שמרוקן. זה פתרון רע!
יתרה מזאת, אתה בעצם מחבר שני מצברים אחד מלא ואחד ריק, אחד לשני, ללא שום שליטה על עוצמת הטעינה \ פריקה ביניהם.
זה נראה לי בעייתי מאוד.
בכל מקרה, אם ניתקת בין המצברים, ורוקנת את השני (מקרר וכו'), אתה לא רוצה לחבר אותו בזמן ההתנעה, הוא רק יעמיס את הראשון יותר.
יש אפשרות להתחבר על הסוויטץ' לקו שמתנתק בזמן הסטארטר, זה לפחות יקטין את העומס מהמצבר הראשון.
אבל כמו שכתבתי למעלה, נראה לי שהפתרון הזה יגרום לזרמי טעינה לא מבוקרים בין המצברים, וזה ממש לא בריא.

לגבי השאלה שעלתה פה האם ניתן לחבר אלטארנטור חזק למצבר חלש.
אנחנו קצת עושים סלט עם המושגים.

לגבי אלטרנטור, אנחנו מדברים רק על שני מספרים -
מתח (V) - במקרה שלנו 12V (למרות שבפועל זה אפילו 13.6V , אבל הכוונה שזה מיועד למערכת 12V)
זרם טעינה (A) - במקרה שלנו בתחומים של 100-300A.

לגבי מצבר אנחנו מדברים בעיקר על שלושה מספרים -
מתח (V) - במקרה שלנו 12V
זרם מכסימלי (התנעה - A) - במקרה שלנו 400-700A
גודל \ כמות ( CAPACITY- AH א"ש) - במקרה שלנו 55-100 א"ש.
זרם טעינה ממולץ, הוא דבר הרבה יותר מסובך, ותלוי טמפ' סביבה וגורמים נוספים. אבל בגדול, המצבר הרבה יותר "סלחני", לפחות במיידי, לגביו (אבל זה בהחלט גורם באורך חיים של המצבר).
מאחר ומצבר בנוי לתת זרמי גבוהים (400-700), הוא מסוגל לספוג גם זרמי טעינה גבוהים מהמתוכנן.
אבל זה ממש לא בריא להטעין בזרמים גבוהים מהמתוכנן ויכול לגרום לנזקים, לחימום, ולפיצוצים במיידי (יש הבדל בין התנעה של מספר שניות לטעינה של שעות).
בקיצור, אלטארנטור "טיפה" יותר חזק, לא צריך להיות בעיה גדולה, אבל לחבר מצבר פריקה עמוקה קטן, שהזרם המכסימלי שלו נמוך לאלטרנטור חזק, יכול לגרום לנזקים.
לסיכום, מה שיקבע את עוצמת הטעינה זה האלטרנטור ולא המצבר, וחייבים לדאוג להתאמה ביניהם.
אני מצרף דוגמה להנחיות טעינה של יצרן מצברי AGM , מעניין לקרוא.
http://support.rollsbattery.com/support/solutions/articles/4345-agm-charging
איסולטור אמיתי הוא לא סתם ריליי ולא מחובר לסוויץ׳ אלה ממתכ על סמך מתח המצבר.
כאשר המצבר הראדי בטעינה המתח עולה ל 13.8 וולט וכאשר הוא בפריקה המתח יורד מתחת ל 12.6 וולט.
האיזולטור מחבר את המצברים כאשר המתח ולה מעל 13.5 וולט ומנץק כאשר המתח יורד מתחת ל 12.8 וולט.



Sent from my LG-D855 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

עוד דבר בקשר לציטוט הנ"ל:
גם אם האלטרנטור יהיה בעל נתון של 2000 אמפר, המצבר יקבל זרם של:
14 וולט, פחות מתח המצבר, חלקי ההתנגדות הפנימית של המצבר.

המשמעות במלים פשוטות, למצבר לא איכפת מהי יכולתו המקסימלית של מי שמספק לו 14 וולט.

זה נתון שהוא לא תלוי באלטרנטור, אלא אם כן האלטרנטור קטן מכדי לספק את זרם הטעינה המקס' שהמצבר יכול לקבל.



Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

[zivo]

"
2. ההבדל במתח בין מצבר טעון ב100% ומצבר טעון ב50% (פרוק, למעשה) הוא 0.5 וולט."

חנן,

אין לי בעיה עם כל הדוגמאות של התנעה, ברור לי למה לא נוצרים הבדלי מתח גדולים ולמה אין בעיה לחבר ישירות.
אבל אני מתעניין, בהפרדה של המצברים למשך לילה שלם ושימוש לא רגיל כמו התנעה- זרמים הרבה יותר נמוכים, אבל להרבה שעות.
אם אני מבין מה אתה אומר, לעולם לא יווצרו הבדלי מתח גדולים מחצי וולט, ולכן אין סכנה של זרמי טעינה חזקים?
ההנחת עבודה שלי היתה שזה לגיטימי לגמרי, לרוקן מצבר כזה כמעט עד הסוף (לפעמים משאירים תאורה ללילה או מקרר מתוך ידיעה שזה לא יעבור את הלילה, אבל מה שיחזיק יחזיק..).
המסקנה מהסברים שלך, אם אני אשים הגנה על המצבר צרכנים, ואדאג לנתק את הצרכנים בערך ב 12V, אז אני אצליח לנצל % גבוהה התכולה שלו (80-90?) מבלי להסתבך \ להסתכן מחיבור ישיר למצבר לאחר ההתנעה?

[חנן-ג'יפולוג]

כן.

ואפילו אם המצבר ירד למתחת לזה, (נעזוב כרגע שזה מאוד לא בריא לו) , הוא יעלה בתוך שניות ספורות למתח באיזור הזה, ואז הזרם יתמתן מאוד.

Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

[PW]

1. אין לאלטרנטור ווסת זרם. יש ווסת מתח שדואג שהמתח לא יעבור מתח מקס'. גם אין בו צורך מלכתחילה, כי הפיזיקה שלו מגדירה זרם מקסימלי שנע באופן אופייני ברכבים שלנו בין 55-130 אמפר.

2. ההבדל במתח בין מצבר טעון ב100% ומצבר טעון ב50% (פרוק, למעשה) הוא 0.5 וולט.

3. בגלל הכימיה וההתנגדות הפנימית של המצבר התורם, המתח שלו יורד בהתאם לזרם. קצת לסבר את העין: בזמן סטרטר, 100-200 אמפר, המתח יורד לכדי 9.5 וולט.

4. בפרקטיקה, הרבה אנשים, ואני בתוכם, משתמשים במערכת כפולת מצברים עם מפסקים. מחברים מצברים גם כשאחד מהם מרוקן. הכול בסדר.


Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

+1

במצב הסביר, מצבר צרכנים שהפעיל במשך לילה שלם ערימה של ציוד, ירד למתח של כ - 11.5V לערך. גם אם הוא ירד מעט יותר, ואפילו יגיע למתח הניתוק של המקרר (שהוא 10.8V - 10.5V) הזרם שיעבור ברגע החיבור המקבילי ביניהם מהמצבר המלא שהוא מצבר התנעה עם CCA גיבור (950) אל המצבר שהיה בשימוש - לא מתקרב בכלל לזרם ההתנעה. זה לא יעשה כלום לא למצבר ההתנעה ולא למצבר הצרכנים.

בפרקטיקה של החיים, בקומבינציה הזו, מצבר התנעה, אופטימה אדום, (קטן יחסית - 55 א"ש ויבש לחלוטין אבל עם CCA בשמיים) ומצבר קטרפילר שחור בקיבולת 100 א"ש ששימש כמצבר צרכנים / ראשי - עבדו יחד מצוין. הראשון החזיק 12(!) שנה, השני החזיק מעט יותר מארבע שנים - כך במשך 3 סבבים, עד ששניהם התפגרו, האופטימה מת ראשון מעט לפני הקטרפילר השלישי והאחרון. שניהם היו מחוברים רוב חייהם למטען חכם ועבדו לפחות פעם בשבוע בטיול שכולל לילה מחוץ לבית ולטעינה :-)

[zivo]

חנן, דורון,

אני מחזיר את הדיון הזה לחיים. המצברים של הטרופר עברו את השלוש שנים, ואחד מהם כבר נמצא בסביבות ה 75% (השני עדין על 85%+).
המקרר לא מוסיף להם בריאות, כל לילה של 14-15 שעות פלוס כל התאורות, מקצר להם את החיים (אני נוהג להדליק את הרכב ל 15 דקות לפני השינה).
אני חוזר לשאלות המקוריות של דורון -
1- מה עדיף, שני מצברים רגילים וידיעה שבלילה כזה הם יפרקו 35-40% , ואני מקווה שטרופר יניע בבוקר (מכסימום יש בוסטר, אבל מה זה עושה לאורך חיים שלהם?).
2- מצבר פריקה עמוקה( נניח 85-100) ומצבר רגיל של 70. ביום יום שניהם מחוברים במקביל (ישיר ללא dc2dc), בחניית לילה, מנתקים את ה 70 , ומעבירים את הלילה על המצבר פריקה עמוקה. זה יפרוק אותו קרוב ל 50%.
אני לא חושש מהתנעה, עם מצבר 70 מלא, והבוסטר, הטרופר יניע בכל תנאי חורף הכי קשים.

בקיצור איזה קומבינציה עדיפה? ברור שהאופציה עם מצבר פריקה עמוקה יקרה יותר, השאלה אם גם תחזיק יותר?

[erezgur]

אם הצלחת לסחוב למעלה מ-3 שנים, הייתי רוכש זוג נוסף כזה...
דרך אגב, איזה מצברים אלו?

Sent from my LG-H960 using Tapatalk

[boaz avrahami]

המקסימום שאני יכול לתרום לדיון הוא שמנסיון מצבר פריקה עמוקה של ac delco החזיק שנה וקצת ( מצבר יחיד).
רוצה לומר, העלות הכלכלית שונה ממה שחושבים.
מעבר לכך אני עוקב


Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX

[ד ו ר ו ן]

זיו,
על מנת לדחות את הקץ בלילה, איך שאני נכנס לחניון אחה"צ (בסביבות 17~) אני פותח את הפאנל החדש שנותן 2 אמ"פ בשעות האלו, ומאפשר למקרר לעבוד על מה שמזרים הפאנל, ולתת למצבר עוד קצת מנוחה לפני שמדליקים את התאורה+המקרר שעובד ברקע.

בלילה, משאיר אותו מחובר על גג הרכב מכוון מזרחה, ובבוקר, עד מהזריחה הוא מתחיל לעבוד, ועד לקיפול החניון בסביבות 9, הוא מאפשר למקרר לעבוד על מה שהפאנל מפצה בלי לסחוט עוד יותר את המצבר.

יצא לי לשים לב שבפעמים שהמקרר התנתק, זה היה בדיוק בשעות האלו, ממש על הבוקר.

אני עדיין מתחבט בשאלה האם המצבר "בית" הבא יהיה פריקה עמוקה, או כמו עכשיו+הפאנל ישאר מצבר רגיל.

[zivo]

ממש עזרת לי :-(
אני מהפנלים ירדתי (איך שאתה יודע), ואני גם מניח שהמקרר שלי צורך יותר משלך.
זה שאתה מתחבט, רק מקשה עלי, זה רק מחזק שזו לא החלטה ברורה.
החשבון שלי מבוסס על לפחות לילה אחד בחודש, כלומר לפחות 10-12 בשנה, שזה למעלה מ 30 בשלוש שנים.
אני חושש ש 30 פריקות של למעלה מ 35% זה לא מתכון לאורך חיים.

ארז, אני עם וולטה כחולים.
צריך לזכור שבגדול הרכב לא עובד ביום יום, אבל כן מחובר למטען, כלומר המצברים נחים.

[asafpeleg]

וולטה כחולים- הכוונה ל וורטה?

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

[סולי]

אני עם וורטה כחול.. הקודם החזיק ארבע שנים.
החדש כבר שנה עם battery brain...לא פרק בינתיים אפילו פעם אחת.

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

[ד ו ר ו ן]

אני עם וורטה כחול.. הקודם החזיק ארבע שנים.
החדש כבר שנה עם battery brain...לא פרק בינתיים אפילו פעם אחת.

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

מה מחובר אליו בשטח?

[ד ו ר ו ן]

ממש עזרת לי :-(
אני מהפנלים ירדתי (איך שאתה יודע), ואני גם מניח שהמקרר שלי צורך יותר משלך.
זה שאתה מתחבט, רק מקשה עלי, זה רק מחזק שזו לא החלטה ברורה.
אם זה היה רק המקרר, אין בעיה ואין התחבטות, אצלי.
אבל זה לא רק מקרר, זה גם תאורה וגם משאבת מים וגם הטענות טלפוניה, וזה מצטבר יחד והופך את זה לגבולי.

(מצבר בית של 70אמפר)

[סולי]

מה מחובר אליו בשטח?עם הבטריבריין זה לא ממש משנה מה מחובר... הוא מנתק א המצבר לפני שזה מאוחר מדי.

אבל לשאלתך... מקרר, תאורה רבה, מוזיקה מטענים לפלאפונים וטאבלטים..

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

[ד ו ר ו ן]

גם בלי הבטריבריין..

המקרר מנתק את עצמו עם המנגנון העצמי שלו.
ואם זה מגיע לכך, זה לפנות בוקר כשכולם ישנים, אין תאורה וצרכנים אחרים.

כלומר, לא מגיעים לניתוק בשיא הדרישה.

[חנן-ג'יפולוג]

אני עם ההיילקס כ12 שנה ללא שינוי במבנה:
שתי וורטות מקבילות. נגמרות באיזור החמש שנים, פלוס מינוס שלושה חודשים.
עם זאת, בשנה האחרונה אני שמרן יותר מבחינת צרכני החשמל. אולי בגלל שפעם אחת בתי פתחה סוויץ' ובבוקר הרכב לא התניע, אולי בגלל שאני כבר כמעט ולא מטייל בחברותא אלא ברכב בודד.
בשנה האחרונה אני מגיע לחניון הלילה וסוגר מפסקים ראשיים למצברים.
המקרר כבוי בלילה ואין עם זה שום בעיה מבחינת הקירור.
יש שלוש נורות לדים, כל אחת בעלות של כשבעה ש"ח, שעובדות על פאוורפאקים שאני מחזיק ממילא לצרכים אחרים.
בשורה התחתונה, נושא הדאגה להתנעת הבוקר בחניון הלילה ירד מהשולחן.

[ד ו ר ו ן]

המקרר כבוי בלילה ואין עם זה שום בעיה מבחינת הקירור..
כנראה שהצרכים קצת שונים, בטיול של יותר מיום, אני רוצה לנצל את היתרון של המקרר בשמירה על טמפ ״0״, לכל הפחות בחלק התחתון של המקרר, ואת זה לא משיגים עם מקרר כבוי או צידנית.


יש שלוש נורות לדים, כל אחת בעלות של כשבעה ש"ח, שעובדות על פאוורפאקים שאני מחזיק ממילא לצרכים אחרים.
.
3 נורות, סגפני משהו..

ומארזי האנרגיה, מה אתה עושה ביום השני-שלישי לטיול?

המצבר השני זה אותו הדבר, מארז אנרגיה גדול.
אצלי הפווארפק הוא החירום, לא נוגע בו.

למה אתה לא מנתק מצבר אחד בלילה, וככה מבטיח יכולת הנעה בבוקר?

[boaz avrahami]

אם המזג אוויר לא חם מדי אני מכוון את המקרר למינוס 6-7 בצהריים ומכבה את המקרר בלילה עד 6-7 בבוקר.
בבוקר המקרר לא עולה מעל 0.
וכל האוכל נשמר מצויין.
אפשר גם להעביר את המקרר לאפס וזה לא יצרוך.
לא חייבים להעמיס על המצבר סתם


Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX

[חנן-ג'יפולוג]

כנראה שהצרכים קצת שונים, בטיול של יותר מיום, אני רוצה לנצל את היתרון של המקרר בשמירה על טמפ ״0״, לכל הפחות בחלק התחתון של המקרר, ואת זה לא משיגים עם מקרר כבוי או צידנית.

3 נורות, סגפני משהו..

ומארזי האנרגיה, מה אתה עושה ביום השני-שלישי לטיול?

המצבר השני זה אותו הדבר, מארז אנרגיה גדול.
אצלי הפווארפק הוא החירום, לא נוגע בו.

למה אתה לא מנתק מצבר אחד בלילה, וככה מבטיח יכולת הנעה בבוקר?

מצב האוכל מצוין, ומה שלא השתמשנו בו בטיול, חוזר למקרר בבית בתום הטיול, במצב תקין.

3 נורות זה די והותר בשבילנו. בטיול האופניים האחרון השתמשתי בנורה אחת למאהל וזה היה מצוין. מדובר בנורות שדומות לנורות שמשמשות לתאורה בבית. אלו לא נורות לד זעירות של חיווי מצב במכשירי אלקטרוניקה. יש לי עוד נורות ברכב אבל אין לי צורך בתאורה נוספת.

מארזי אנרגיה, סמארטפונים וכו' נטענים במהלך יום הטיול.

אני מנתק שני מצברים וכך מבטיח התנעה בבוקר. אין לי צורך במצבר השני לאף צרכן.

[אסף ד.]

מצב האוכל מצוין, ומה שלא השתמשנו בו בטיול, חוזר למקרר בבית בתום הטיול, במצב תקין.

3 נורות זה די והותר בשבילנו. בטיול האופניים האחרון השתמשתי בנורה אחת למאהל וזה היה מצוין. מדובר בנורות שדומות לנורות שמשמשות לתאורה בבית. אלו לא נורות לד זעירות של חיווי מצב במכשירי אלקטרוניקה. יש לי עוד נורות ברכב אבל אין לי צורך בתאורה נוספת.

מארזי אנרגיה, סמארטפונים וכו' נטענים במהלך יום הטיול.

אני מנתק שני מצברים וכך מבטיח התנעה בבוקר. אין לי צורך במצבר השני לאף צרכן.התייאשתי מכל המצברים הרגילים...
ראשי deep cycle אודיסי
משני עבור צרכנים Optima
גם אם מתרוקן לגמרי הם יודעים לחזור לעצמם ולא מתים כמו מצבר רגיל שמתקצרים חייו להפליא...

Sent from my LG-H990 using Tapatalk

[zivo]

לכל אנשי המקררים, שמקפיאים אותם או מחממים אותם.
לא יודע, אבל משהו לא עושה לי שכל בכל צורת החשיבה שלכם.
הטמפ' של המקרר צריכה להיקבע לפי התכולה ולא לפי שיקולי מצבר.
אם יש לי בשר, הדבר האחרון שאני רוצה זה להקפיא ולהפשיר.
ואם יש לי בקלואה או תערובת פלאפל, או לבנה, אני ממש לא יכול להחזיק אותם באפס.
נכון, אפשר בכלל להחזיק את האוכל בצידניות ולהעביר כל הזמן בקבוקי מים קרים \ קפואים מהמקרר, אבל זה לא רציני.

[חנן-ג'יפולוג]

למזלי, אין לי מד טמפ' במקרר.

השתייה קרה. האוכל טעים. אין תלונות.

היכולת לשחרר היא מתנה מבורכת. ממליץ לנסות.

[boaz avrahami]

זיו,
ראשית במקרר שלי יש אזור קטן מעל המדחס שמשמש לירקות ומוצרי חלב והוא פחות קר מהראשי.
שנית, הכמה שעות קור נוספות לא מקפיאות אפילו את המים אבל מכניסות אותם לגבול הקיפאון.
הבשר אני שם מעל הבקבוקים והוא לא קופא אלא כמעט.
מכל הסידורים זה הסידור הכי סביר לדעתי...


Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX

[ד ו ר ו ן]

זיו,
אתה עם מקרר מגירה או סטנדרטי?

במגירה פיזור הטמפ שונה.

היתרון בסידור הסטנדרטי הוא לכוון לאפס את המקרר, בתחתית התא הראשי אכן יש אפס, ושם שמים מה שרוצים שיהיה באמת הטמפ הזה, שלמוצקים זה לא קפיאה אמיתית.
מעל שמים מה שרק רוצים שיהיה קר מאד.
ירקות בתא העליון.

חנן,
סגפנות אמרנו?

היינו שם, עכשיו שלב אחר בחיים.

[חנן-ג'יפולוג]

ה"סגפנות" כאן היא בעיני המתבונן בלבד.

בראייתי, היכולת לשחרר מביאה איתה הנאה גדולה הרבה יותר מפלוס מינוס מעלה או לומינס.

התבקשתי כאן לבוא ולחוות את דעתי על פתרון ל"בעייה" שמבחינתי כלל לא קיימת.

בקיצור, בהצלחה לכולם, ובברכת שתייה קרה והתנעות מוצלחות לכולם.

[ד ו ר ו ן]

חנן,
כמו שנכתב איפושהו בתחילת השרשור, הצורך נובע מתכנון פתרון נכון לדרישה קיימת לחניות ארוכות וריבוי צרכנים.
מבחינתי השחרור הוא שאני לא צריך לחשוב על זה ולהנות ממה שאני רוצה.

ברור שאם אין דרישה אין בעיה..

עכשיו בחזרה לנושא,
מה ההסקה שלך לגבי שאלת המקור, מצבר עופרת רגיל או פריקה עמוקה (ושאלת העלות-תועלת).
?

[חנן-ג'יפולוג]

אנ מבין די קטן במצברי פריקה עמוקה, אורך חייהם ומחירם, אבל אם כרגע מצברי ההתנעה שלך מחזיקים אורך חיים סביר ועונים לך על הצורך, אז בשביל מה להשקיע יותר כסף?

[ד ו ר ו ן]

אני כמו זיו.. מרגיש שזה מותח את המצבר צרכנים לקצה, וכנראה קצת מעבר.
אני מפצה בקטנה דרך פאנל, אבל יכול להיות שיש דרך נכונה יותר.

[חנן-ג'יפולוג]

טכנולוגית, נכון יותר למצבר צרכנים שיהיה מסוג פריקה עמוקה.
לא בטוח שזה משתלם פיננסית.




בלי קשר, הערה לגבי הפרדת רשויות בחניון לילה בין מצבר התנעה ומצבר צרכנים:
בד"כ מצברים דועכים באופן הדרגתי. אם הרכב משתמש ביומיום בשני המצברים במקביל, יתכן מצב שבו הוא מתניע ללא בעייה, למרות שכל מצבר כשלעצמו כבר לא מסוגל להתניע את הרכב. צריך להיות מודע לזה על מנת לא להגיע למצב שבו רכב שהוא לכאורה תקין לחלוטין, מאבד את יכולת ההתנעה שלו בבוקר בחניון הלילה, על מצבר בודד.

כמו כן, גם עם מצבר בודד או שני מצברים מקבילים, יתכן שללא ידיעת המשתמש המצבר כבר במצב גבולי, וכל צרכן, גם אם קטן, שיעשה בו שימוש בחניון הלילה, יעביר אותו אל מתחת לגבול.

[מוני אורבך]

ובהקשר למה שחנן כתב, ומנסיוני האישי.
היה לי מצבר וורטא כחול, מצבר מצוין לכל הדעות.
החזיק שנתים וחצי מעמד של נסיעה יום יומית, אפס בעיות אפס תלונות.
יום אחד השארתי (בטעות כמובן) אורות חניה למספר שעות.
הרכב לא הניע. בדקתי את המצבר ירד ל 12.4 מצבר מרוקן אבל ממש לא מרוקן לגמרי.
הטענתי אותו טעינה איטית. נטען ל 12.8 ללא בעיות.
הרכבתי הניע, הכל מצוין.
הרכב עמד מספר שעות, והנה שוב לא מניע, בדיקה 12.4
טענתי עלה שוב ל 12.8 אבל מידית תוך מספר דקות !!.
הרכבתי אבל הפעם לא הניע והמצבר התרוקן מיד.
לא עזר טעינה ארוכה. תא אחד כנראה פשוט התקצר.
קניתי מצבר חדש, הכל תקין לחלוטין אין שום בעיות.

מה מוסר ההסכל, גם מצבר שמתנהג תקין לחלוטין, כאשר הוא עובר פריקה גדולה יחסית נדפק.
הפריקה הזו היא בדיוק מה ששבר את גב הגמל למצבר שלי. קטנה ככל שהיתה.
ככל שהמצבר יותר ישן, יש לו יותר סיכוי להדפק כתוצאה מפריקה משמעותית.
לכן לעניות דעתי, אם למשהו יש מקרר והוא רוצה להפעיל אותו כל הלילה, כדאי שיקנה מצבר פריקה עמוקה יעודי בשבילו.
אחרת יכול להווצר מצב בו המצבר ישן נפרק קצת יותר מדי ונדפק

[elro]

בשביל זה קיים במערכות גדולות מגען LVD , שמטרתו לנתק את המצברים מהצרכנים כשמגיעים למתח מסוים ולהפיל את המערכת, זה בא להגן על המצברים.
LOW VOLTAGE DISCONNECT

[חנן-ג'יפולוג]

מגן כזה יכול לעשות העבודה כשהמצבר בקיבולת המקורית שלו, או קרובה לזה, אבל כשהמצבר חצי רגל בחוץ, יתכן שהמתח יהיה גבוה מעל הסף של המגן, ועדיין הרכב לא יניע.

[ד ו ר ו ן]

לכן לעניות דעתי, אם למשהו יש מקרר והוא רוצה להפעיל אותו כל הלילה, כדאי שיקנה מצבר פריקה עמוקה יעודי בשבילו.
אחרת יכול להווצר מצב בו המצבר ישן נפרק קצת יותר מדי ונדפק
נראה לי שמזמן הבנו שאם רוצים באמת פתרון למקרר וצרכנים, כדאי להשקיע במצבר שני ומע' ניהול\ניתוק בין מצבר הרכב למצבר צרכנים לחניון.

תקנו אם אני טועה, אבל גם מצבר פריקה עמוקה, במידה ויירד מתחת לסף מסויים, לא יוכל להניע את הרכב בבוקר, וההבדל ביחיד הוא שבהינתן טעינה בהמשך, הוא עדיין יתפקד, לעומת מצבר רגיל שאחרי טראומה כזו יינזק משמעותית.

מה שאני גוזר מהדיון עד כה, הוא בכל זאת להמשיך להשתמש בפאנל בעצירות לילה, אם יש שעות אור בחניון, ובטח בחניון יום ארוך/או מחנה ליותר מיום.
מבדיקה שעשיתי, בחיבור המקרר למצבר קטן של 3אמפר, וחיבור הפאנל בשמש למצבר, המקרר עבד בלי בעיה מעל שעה, עד שניתקתי אותו יזום, כלומר, הפאנל מצליח להחזיק את התצרוכת של המקרר במצב שאחרת היה גומר את המצבר הקטנטן.

כשיגיע יומו של מצבר הצרכנים, כנראה שאשקיע במצבר פריקה עמוקה כמצבר צרכנים.

למצבר רכב אשאר עם מצבר רגיל.

[בוזי]

מצבר פריקה עמוקה איכותי, מיועד לתת אורך חיים של כ 300 מחזורי פריקה וטעינה, עד לפריקה של כ 50%.
המצבר ייתן יותר מחזורי טעינה עמוקים פחות, ופחות מחזורי טעינה עמוקים יותר.
כמו כן ייתן פחות מחזורי טעינה, ככל שטמפרטורת העבודה מתרחקת מהטמפרטורה האופטימלית (שהיא כמובן, לא בת השגה בקיץ או אפילו סתיו ישראלי). יש טבלאות באתרים של יצרנים רציניים, כגון trojan.
דבר נוסף הוא, שאלטרנטור טוען מצברים פרוקים באופן שלא מסייע לאורך החיים שלהם (ושלו).
האם משתלם כלכלית להחזיק מצבר בית נפרד מסוג פריקה עמוקה ומטען ייעודי dc/dc? לא יודע.

[ד ו ר ו ן]

ממה שאני רואה בפורומים בינלאומיים ש״קצת״ יותר מנוסים מאיתנו בדיגום רכבי טיולים, גם שם אין קונצנזוס ביחס לאילו מצברים לשים.

מה שדי קונצנזוס הוא שני מצברים, אחד רק להנעה ונסיעה, ושני לצרכנים.

[בוזי]

מצבר התנעה לא מיועד לתמוך בצרכנים בחנייה. 3 פעמים בשנה כנראה לא מצדיקות קניית מצבר פריקה עמוקה ומטען ייעודי. 3 פעמים בשבוע כנראה שכן.

[ד ו ר ו ן]

איפה נאמר שמצבר התנעה צריך לתמוך בצרכנים?

בקייץ אנחנו חונים ליד הרכב לפעמים גם 3 ימים בלי להניע (שקט..), ובממוצע פעם בחודש יוצאים ללילה בשטח.
וכמובן החגים.

המצבר צרכנים נדרש לעבודה כ-10 לילות, ועוד כ-7 ימים בשנה.

[בוזי]

אמרת שאתה מתלבט בין מצבר פריקה עמוקה למצבר רגיל. מצבר רגיל = מצבר התנעה, בניגוד למצבר פריקה עמוקה.

[ד ו ר ו ן]

זה בדיוק העניין, היחס עלות תועלת, האם מצבר צרכנים יכול להיות מצבר רגיל.

[מוני אורבך]

כמו שנאמר רצוי שלא.
פריקה עמוקה של מצבר רגיל עלולה לקצר משמעותית את חייו.
אם המצבר הוא ישן, הוא עלול לסיים חייו גם עם פריקה לא גדולה.
לכן עדיף להשתמש עם מצבר פריקה עמוקה.
אגב גם האלטרנטור יסבול אם הוא צריך להטעין מצבר שנפרק עמוק.
אם אתה מתכוון לעשות זאת באופן קבוע שקול שידרוג האלטרנטור ועיבוי הכבלים מהאלטרנטור ישירות למצבר הצרכנים.

[בוזי]

עדיף לא לטעון מצברי פריקה עמוקה ישירות מהאלטרנטור. זה לא בריא גם למצבר וגם לאלטרנטור. מצד שני, בשביל 3 פעמים בשנה, הבלאי הזה זניח.

[ד ו ר ו ן]

המצבר צרכנים מחובר עם כבלי רתכת 32

[zivo]

בואו ננסה לחדד בחזרה את השאלה:-)

אני חושב שהאתגר ברור, אנחנו מבינים שעם מקרר וצרכנים כבדים אחרים, אנחנו צריכים מצבר(ים) עם תכולה גדולה (ללילות וחניות).

אני עם טרופר, וההנחת עבודה שלי שטרופר צריך שני מצברים להתנעה (במקרים מסויימים הוא יניע עם אחד, ובחרום, אני יכול להניע עם מצבר אחד ופאורפק - בוסטר, שיש לי).
אחרי כל מני קומבינציות ואפשרויות, אני חושב שאני נסגר ל 2 אפשרויות -

1- להתקין מצבר פריקה עמוקה לצרכי "מצבר בית" . במקרה הזה, ביום יום, שני המצברים מחוברים במקביל לאלטרנטור. "בנוהל לילה" אני מנתק את המצבר "הרגיל" ובמשך הלילה משתמש במצבר פריקה עמוקה.
אני מניח, שאני ארוקן את המצבר פריקה מתחת ל 50%. בבוקר, לפני ההתנעה, אני מחבר בחזרה את המצבר הרגיל ומניע עם "מצבר וחצי". במקרה של תקלה עם המצבר פריקה עמוקה, אני אמור להיות מסוגל להניע עם המצבר הרגיל + הבוסטר.
אני מניח שהמצבר פריקה עמוקה מוטען ישירות מהאלטרנטור (ופה ההערה של בוזי מדאיגה אותי). בצורה הזו, שני המצברים עובדים "לפי הספר" (כל אחד לפי האופי שלו).

2- (זה מה שיש לי היום) שני מצברים רגילים, שניהם מחוברים במקביל כל הזמן (כולל בלילה).
בלילה, אני פורק אותם לפחות 30%, אבל כל עוד המצברים תקינים, הרכב צריך להיות מסוגל להניע בבוקר.
עם פרקתי יותר מדי, אני יכול להעזר בבוסטר. נכון להיום זה עובד, אבל אין ספק שפריקות של 30% הן בעיתיות - גם מקצרות תא חיי המצבר, וגם ברור לי שבוקר אחד, אחרי פריקה של 20-30% הרכב פשוט לא יניע.

כרגע, ההבנה שלי, שהאפשרות הראשונה יותר נכונה ואמורה להבטיח אורך חיים ארוך יותר למצברים + והסיכוי שבוקר אחד אני לא אניע, הרבה יותר קטן. אבל זו גם אפשרות יותר יקרה.
האפשרות השניה, יותר זולה, וכרגע עובדת.

לאורך זמן, מה יותר כלכלי, שני מצברים רגילים שעוברים מדי פעם (8-10 פעמים בשנה) פריקה של 30%, או שילוב עם מצבר פריקה עמוקה (שמונע מהמצבר הרגיל פריקה), אבל יותר יקר???

אני אנסה לשאול את השאלה קצת אחרת -
נגיד שיש מצבר רגיל שבתנאים נתונים מסוגל להחזיק זמן מסויים (נגיד 3 שנים), האם יש איזה דרך להעריך, מה "הנזק" של כל פריקה של 20-30%? כלומר בכמה אחוז, או חודשים, כל פריקה כזו מקצרת את חיי המצבר?
האם יש איזה אמירה, ש "X" פריקות מעל 20% הורגות מצבר?

[בוזי]

זיו,
יש רק בעייה אחת עם התוכנית שלך - "מצבר וחצי" המחוברים במקביל, נותנים מתח כמו חצי מצבר (כלומר הנמוך מבינהם).
פריקה של מעל 20%, שזה משהו כמו 0.2÷0.25 וולט, יכולה תוך 10 פעמים להרוג מצבר התנעה.
יכול להיות שלאור הנתונים האלה, שווה לך להתניע עם מצבר אחד (מצבר ההתנעה, הטעון) ורק אז לחבר בינהם.

[בוזי]

בעצם גם עם זה יש בעייה. מצבר ההתנעה יקבל טעינת יתר ומצבר הבית לא ייטען עד הסוף.
הפתרון הוא בטרי איזולטור כזה או אחר, או מטען חכם, רב דרגי, למצבר הבית.

[erezgur]

זיו,
יש רק בעייה אחת עם התוכנית שלך - "מצבר וחצי" המחוברים במקביל, נותנים מתח כמו חצי מצבר (כלומר הנמוך מבינהם).
.

שניהם 12v מחוברים במקביל יתנו 12v... לא הבנתי את הטיעון הזה שלך

Sent from my LG-H960 using Tapatalk

[בוזי]

כשאחד מהם פרוק, המתח שלו בפועל נמוך יותר.
ואז למעשה הוא פורק את המצבר השני, כי גם ההתנגדות שלו גבוהה יותר.
כל מה שאני כותב, נכון באופן תיאורטי וכנראה נכון לרכב שעושה את זה יום יום.
עד כמה כל זה ישים ברכב שנוסע 4 פעמים בשנה למדבר? כנראה שזה בעל משמעות זניחה.

[zivo]

בוזי,
תחזור פה להתחלת הדיון, ותראה את ההערות של חנן.
אני חשבתי קרוב למה שאתה חושב, אבל חנן שיכנע אותי שזה כיוון לא נכון.
שאתה לוקח מצבר טעון, ומניע את הרכב, המתח יורד לסביבות ה 10V, זה אומר שהמצבר נפרק?
לשני המצברים התנגדות פנימית, ולכן ברגע שאני מחבר, המתח יתייצב בין שני המתחים (ולא ישתווה לנמוך).
כמה שניות אחרי זה, אני אניע, המתח יפול ל10V, ושניה אחרי זה, שהרכב מניע, יקפוץ ל 12+ ומיד אחרי ל 13+.

דרך אגב, שים לב להערה שלי על טרופר (דיזל), אני לא רוצה \ יכול, להניע על מצבר אחד.

מה הבעיה בלחבר את שני המצברים במקביל?
דרך אגב, רוב האיזולטרים, בסה"כ מחברים פיזית את שני המצברים אחד לשני. אם ישנה בעיה בחיבור מקבילי, לא ברור לי למה איזולטר יעזור.

[boaz avrahami]

טוב, אני חושב שהבנתי...
הכי זול גנרטור


Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX

[נמרוד]

כשתגיעו ל-107 תגובות אני אתרום את חלקי לדיון.

[zivo]

למה 107?
אני בארהב השבוע, אם צריך להביא משהו, אני צריך לדעת עכשיו.

[ד ו ר ו ן]

כשתגיעו ל-107 תגובות אני אתרום את חלקי לדיון.

הנה כבר תרמת אחת..